בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מיהו פטריוט?

תגובות

הרקע לשני הספרים שבחרתי להמליץ עליהם הוא מלחמת העולם השנייה. אפתח בספר המוחמץ, שלא זכה להתייחסות רבה - "הנאצי והספר", שכתב אדגר הילזנראט (כנרת, זמורה-ביתן, מגרמנית: עודד פלד), יהודי יליד גרמניה (1926) וניצול שואה. הוא מתאר בגוף ראשון את גלגוליו המופלאים של מקס שולץ - רוצח המונים נאצי, שכדי להימלט מעונש מתחזה ליהודי ועולה לארץ ישראל, שבה הוא חף מכל חשד באנטישמיות. הסופר מצליח לתאר את עולמו הסוריאליסטי וחסר המעצורים של הפושע שולץ בצורה שאפילו הקורא היהודי עשוי לחוש סימפתיה כלפיו. סיפורו ההזוי מוצג לעיני הקוראים בדרך מקאברית וסאטירית.

הכוח המניע מאחורי הגיבור התמהוני והגס הזה הוא צרכיו הראשוניים, המתוארים בהרחבה: אוכל, הפרשות, סקס ובעיקר הישרדות פיסית. הוא נהפך מפטריוט גרמני ומרוצח יהודים מתועב לפטריוט יהודי לאומני קיצוני, הנלחם בשורות המחתרת האנטי-בריטית לפני הקמת ישראל. אין פלא שעברו שנים לא מעטות לפני שמו"ל גרמני הסכים להוציא לאור את הספר בגרמניה.

את הספר השני "המלשינים", כתב הסופר הקולומביאני הצעיר חואן גבריאל ואסקס (כתר, מספרדית: פרידה פרס-דניאלי). בעוד הילזנראט חווה על בשרו את השואה, ואסקס כתב את "המלשינים" בעקבות פגישה עם אשה יהודייה-גרמנייה שמשפחתה מצאה מקלט בקולומביה ב-1938. שלושה ימים רצופים ישב הסופר, ריאיין את האשה וכתב את סיפורה על נייר מכתבים של בית המלון בבוגוטה, שם נפגשו.

גם ספר זה, כקודמו, עוסק בהישרדות. הוא מסופר כסיפור בלשי (מותח!) שבו הבן מנסה לפענח פרשייה מהעבר שהעיבה על חיי אביו. חקירת עברו של האב חושפת במקביל פן לא מוכר מההיסטוריה של קולומביה: כל אזרח שדם גרמני זרם בעורקיו נחשד בזמן מלחמת העולם השנייה באהדה לשלטון הנאצי ודי היה ברמז הדק ביותר כדי שיושם במעצר. סביב רמז כזה מתרחשת העלילה. ואסקס, כמו כל בלש מבריק, ניחן ביכולת הנפלאה של הצצה לחיי אחרים: "להימצא לבדי בביתו של אדם אחר הוא אחד הפטישים שלי, אני מאלה שפותחים ארונות בבתים זרים כדי לראות באילו בשמים, משככי כאבים ואמצעי מניעה משתמשים אחרים".



אריה פיניקה, דו-שיח, 1996 מתוך הספר 'סגולות של זיכרון: 65 שנות יצירה של ניצולי שואה' ,הוצאת יד ושם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו