בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כל ספר וההורוסקופ שלו

על "מכתוב" ו"השלם את החסר"

תגובות

ספר הביכורים של איריס אליה-כהן, "מכתוב" (הקיבוץ המאוחד), הוא לטעמי נס הפרוזה של השנה. הספר הוא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית. מראה אותנטית של הנוף האנושי והנוף הגיאוגרפי של ההוויה שלנו, על מרכיביה, על יסוריה, על קשייה ועל מאווייה. האהבה הבלתי אפשרית בין המורה לספרות, עירית, לגנן הערבי אחסאן, כמו כל הספר, מסופרת בגוף ראשון. עלילה לא-רציפה, דיאלוגים ומונולוגים מאופקים, תיאורי טבע פיוטיים - כל אלה מפתחים מוטיבים שיש להם ענפים ושורשים הנאחזים באדמה. כמו עץ התאנה, ששורשיו קדומים ומובילים לגן העדן. ואל תתבלבלו, בגן העדן לא היה תפוח, היתה שם תאנה.

"כל ספר וההורוסקופ שלו", אני משננת לעצמי, ותוהה: למה לא הניחו זכוכית מגדלת על "השלם את החסר" של אוריאן זכאי (כתר). קיוויתי שספר ביכורים זה, שכולו סיפורים קצרים (על העטיפה הוגדר "רומן בסיפורים"), יוקף בעיגול. חמישה חלקים לספר, ואלה מכונים "מערכות". כל סיפור עומד בפני עצמו, אך הקוראים פוגשים מחדש את הדמויות עמוקות הרגש בסיפור אחר, בזמן אחר ובמקום אחר. סיפורים מפתיעים באיכותם הלקוחים מתיאטרון החיים. סיפורים על קשר ועל אי-קשר, על ניתוק ועל חיבור. על הורים וילדים, ומעל הכל: על חידת החסר שבתוך השלם. אולי מחר מישהו ישלים את החסר ויחבק את הספר.

הסופרת שלומית כהן-אסיף זכתה השנה בפרס ביאליק לספרות ילדים



שלומית כהן-אסיף



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו