בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

את אשר יאהב יוכיח

תגובות

הספר הטוב ביותר שקראתי השנה הוא "אל מקום שהרוח הולך" של חיים באר (עם עובד). קראתי אותו בנשימה עצורה, כשיצאתי למסע במזרח הרחוק. דווקא בסביבה כל כך רחוקה מישראל הרגשתי מחוברת בעבותות אל החומרים של הספר. היה גם משהו מרגש בחפיפה שבין המסע הפרטי שלי לבין המסע המתואר בספר. מקום מנוחתה של סבתי ז"ל נמצא בבית העלמין זיכרון מאיר בבני ברק, המוזכר בספר; על מצבתה כתוב שהיא נצר ל"יהודי הקדוש", שהוא דמות מפתח בעלילת הספר - גם זה חיזק עבורי את הקשר אל הספר.

אני מוקסמת מהשפה של באר ומרוחב ועומק היריעה ביהדות, בספרות הקודש ובסיפורי הצדיקים. נתתי לבאר לקחת אותי אל מקום שהרוח הולך, והלכתי אחריו בדרכים מופלאות, מסקרנות ומאתגרות.

נדמה לי שבאר מקיים בספר הזה את הפסוק "את אשר יאהב - יוכיח". יש שם כל כך הרבה אהבה וגם כל כך הרבה תוכחה. תוכחה על מה שקורה במציאות היומיומית של קיום תורה ומצוות. אולי גם תוכחה על האכזבות שמאלצות את האדמו"ר לצאת מסמטאות בני ברק ולרדוף אחרי הרוח במקום רחוק ואקזוטי, מקום שממנו הוא יכול לראות את הארץ המובטחת אך אליה אין הוא יכול לבוא.

אהבתי מאוד גם את ספרו של יצחק קרונזון "כי מנגד תראה" (עם עובד), המתעד בסיפוריו את הישראליות שלנו. הוא עוסק בחוויה ובהוויה הישראלית בדרך אוהבת ומשעשעת אך לא נטולת תוכחה. הוא כותב על הפכים הקטנים של החיים בישראל ומספר את סיפורי חייהם של ישראלים, בין אם נולדו כאן ובין אם הגיעו מארצות שונות ומתרבויות שונות. הסיפורים מצחיקים ועצובים בו זמנית. כתיבתו מדויקת ונדמה שהוא רואה הכל ומתעד הכל. קל לזהות ולהזדהות עם האנשים והמצבים המתוארים בספר. כולנו מכירים את הבעיות, הפגמים, ההפרעות, הפלגנות, הקשיים והמחדלים בישראל - הכל חלק מאתנו. אבל בסיפורים של קרונזון, הביקורת, במידה שהיא נמצאת, היא ביקורת עם מחילה, עם אמפתיה, עם חיוך והרבה הומור. ויחד עם החיוך לא מעט מסיפוריו מעלים לפעמים גם דמעה לעין.

קרונזון נולד וגדל בחיפה ואני - בתל אביב. אבל איכשהו הסיפורים שלו על משפחתו, חבריו, תנועת הנוער, הצבא, החתונה הצנועה והחיים בניו יורק מזכירים לי את הסיפורים שלי ושל הקרובים אלי. הוא מצליח לגעת בנקודה האנושית והישראלית המאחדת את כולנו ולכן בחרתי בו כאחד משני הספרים שאהבתי השנה.

אף ששני הספרים שונים מאוד זה מזה, מצאתי חפיפה ביניהם כי בשניהם גיבורי הספר יוצאים מישראל ומתרחקים ממנה. האחד פונה אל מקום שהרוח הולך, והשני רואה את הארץ מנגד. אולי כמו בביקור במוזיאון - כשמתרחקים מהציור רואים אותו טוב יותר.

ספרה של רות סירקיס "משווייץ באהבה: ארבעה מטבחים בצלחת אחת" ראה אור בהוצאת סירקיס וידיעות ספרים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו