בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יקיצה נשית

תגובות

לפני "סיגריות" (עם עובד, מאנגלית: משה רון) קראתי רק טקסט אחד מאת הרי מתיוס: "תענוגות מיוחדים", 61 טקסטים קצרצרים המתארים אנשים ברחבי העולם בעת אוננות. הטקסט התפרסם ב"גיליון המלוכלך" של כתב העת "סטודיו" ב-1994 והוא אחד הדברים המקוריים, המוזרים, המדויקים, הניהיליסטיים והמצחיקים-עצובים ביותר שקראתי מעודי.

כל התכונות הללו באות לידי ביטוי גם ב"סיגריות", אלא שכאן הצליח מתיוס, בגאוניותו, לארגן את חומריו החד פעמיים בצורת רומן כמעט קלאסי על אומללות של בני משפחות עשירות בניו יורק (בעיקר). זה ספר על סטיות ודקדנטיות, שמוציא את החשק להיות עשירים.

הספר השני שבחרתי להמליץ עליו הוא "היקיצה" של קייט שופן (כתר, מאנגלית: מירי קרסין), שבגללו רבתי עם בן זוגי. הוא טען שזה לא יותר מרומן למשרתות, משהו מהליגה של הרולד רובינס; אני נעלבתי בשם המחברת: האם אינו מבחין בהבדלים? בסגנון המלוטש? בתכנים הרדיקליים (בוודאי ליצירה שכתבה אשה ב-1899)? באירוניה הארסית? באיזה עוד רומן למשרתות יימצא גבר המביט באשתו שנשרפה בשמש כמי שאומד "נכס פרטי רב ערך שניזוק קמעה"? שיראה לי רומן למשרתות השם ללעג ולקלס נשים אמהיות! אצל שופן (בתרגומה המעולה של מירי קרסין) "הן דישדשו הנה והנה בכנפיים רוטטות, פרושות, והגנו על גוזליהן היקרים... סגדו לבעליהן וחשבו זאת לזכות קדושה לבטל את עצמן ולהצמיח כנפיים של מלאכי שרת".

מילא הגבר, אך גם אמי קראה את "היקיצה" וחשבה שהוא "לא מי-יודע-מה". נשים וגברים, הקיצו! אל תתנו לרומן החשוב, שהועלה מתהומות הנשייה, לשוב ולהיבלע בהן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו