בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מערת הצריכה

תגובות

מפתה מאוד, כמעט הכרחי, לטעון כי "הומר ולנגלי" של א"ל דוקטורוב (ידיעות ספרים, מאנגלית: ניצה פלד) הוא משל על ארצות הברית. במרכזו שני אחים שחיו בשדרה החמישית בניו יורק והפכו את ביתם למעין מערת אוצר חסרת כל ערך כלכלי. האחים מוסיפים מכונית לפסנתר, עיתונים לעששיות יוקרתיות, ומבלי משים הופכים את ביתם למראה צלולה כבדולח של ההוויה הצרכנית האמריקאית.

דוקטורוב משתמש בחפצים ככלי לביקורת חברתית ותרבותית, ולמרות הפיתוי חשוב לציין שלא בכך נעוצה גאוניותו. הוא אינו עוצר בחברה האמריקאית והמערבית על תחלואיה ושקיעתה; מעניין אותו יותר המצב האנושי, המשפחה, בית מבוצר שמגונן אבל גם מכיל מועקה טחובה המקהה את החושים ומקשה על היום-יום. הספר מתאר הווה חברתי רכושני שפוגע בעצבים הרגישים של כולנו, אבל הוא גם סיפור מרגש על אחים נטושים ואבודים, שכל מה שיש להם בעולם הוא זה את זה.

הספר שלא זכה לתשומת לב הראויה, לטעמי, הוא "האיש שידע לעופף" מאת קארל צ'אפק הצ'כי (מחברות לספרות, מצ'כית: דב קווסטלר). זה ספר משעשע שחושף באמצעות סיפורים קצרים את כוחה של הספרות כמתנגדת לכל סדר וארגון, לכל משמעת מצד השליטים של המדינה, הממסד התרבותי והטעם הטוב. אבל צ'אפק גם מנכיח את אוזלת ידו של הסיפור, מאחר שיש בו את הסלחנות המבודחת הדרושה כל כך כאשר כותבים על בני אדם - יצורים מוזרים שמבקשים להיות אלים עלי אדמות ומוצאים עצמם שוב ושוב תמהים על העולם סביבם.

ספרו של דביר צור, "הפרדס של רג'ינה", ראה אור בהוצאת בבל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו