בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דמות מחפשת זהות

תגובות

"יולנדה" (כתר) הוא רומן קולח רגשות, מקרין אהבה לחיים ואמפתיה לדמויותיו, גם אם לא כולן הן טליתות שכולן תכלת. בימינו הפוסט-מודרניים לעייפה, זוהי בריזה משובבת נפש בלב השממה הרגשית שבה מתנהלים חיינו. הסיפור שחיבר משה סקאל הוא מארג אנושי ססגוני שובה לב, מאוכלס בדמויות בנות תרבויות וזמנים שונים - ולמרות זאת מחוברות בקשר בל ינותק של משפחה. על רקע נופי המזרח הים-תיכוני והישראליות שמחפשת את זהותה, צומחת דמותו של המספר, שמזרח ומערב מתערבבים בו לעיסה עשירה שממנה תורכב זהותו. ובכל אלה שזורים איזכורים ספרותיים ממיטב היצירה הצרפתית בהקשרים הנכונים. המספר, המתאפיין בחוכמת הרגש, מאפשר לנו להתוודע לסיפור לידתה ועיצובה של זהותו כתוצאה בלתי נמנעת של שורשיו התרבותיים, החברתיים והאישיים. הוא שלם עם עצמו, אוהב ונאהב, מרגיש חלק אינטגרלי ממעגל אנושי ותרבותי על-זמני - אך לא במחיר אובדן חירותו האישית.

לעניות דעתי, הספר המוחמץ - גם ספר מצוין, אבל שאיכשהו לא זכה לתשומת הלב, להד ולחשיפה הראויים לו - הוא "מה הייתי עושה בלי ברונו" מאת נרי אלומה (הוצאת הקיבוץ המאוחד). "עכשיו, כשהכל נגמר, אני יכול סוף סוף להתחיל לכתוב... ואולי פעם יעשו מזה ספר שיעזור לאנשים להבין כמה דברים על חיות ועל בני אדם". במלים אלו נפתח סיפור החניכה המרגש ועתיר תובנות החיים הזה. חיות ובני אדם, כלומר כל היצורים החיים בעולמנו, קשורים בספר הזה קשר אמיץ. לא רבים הם הספרים המיועדים למה שמכונה "בני נעורים" שמצליחים להתחבר גם לקוראות ולקוראים הבוגרים. קשר האהבה העדין והנאמנות ללא סייג הנרקם בין דור כפרי, הנער המושבניק הנמצא בשטח ההפקר שבין סוף הילדות ותחילת ההתבגרות, ובין העגל ברונו, בנה של הפרה נחמה, מתואר בסגנון ריאליסטי חם אך מאופק, על פי מיטב המסורת הקלאסית המאפיינת את כתיבתם של אורי אורלב, אריך קסטנר או פרנץ מולנר. יחסי הורים וילדים, מורים ותלמידים, ובנות ובנים על רקע חיי הכפר המחוספסים משמשים רקע להרפתקה הגדולה שחווה הנער, הרפתקה שתבגר אותו בבת-אחת עת יתייצב מול מציאות החיים האכזרית. הסיפור הנהדר הזה, שהרגשות המניעים אותו נבנים בהדרגה עד לאפילוג המרגש ורב החמלה, מחזיר אותנו לתקופת התום בחיינו - אך זאת מבלי להתעלם מן ההתפכחות ההכרחית - אבוי! - להמשכם.

ראובן נייר הוא סופר ומו"ל הוצאת נהר ספרים



קהיר. מזרח ומערב מתערבבים ב''יולנדה'' לעיסה עשירה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו