בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להתחיל מבראשית

תגובות

רוברט קראמב מחזיר את התנ"ך אל המקור הקדמוני שלו, אל הסיפור, אל הציורים, אל משהו שמזכיר תמימות ראשונית, ממזרית ובועטת ככל שתהיה. ב"ספר בראשית המאויר" שלו (חרגול ועם עובד) הוא מוקסם מהעתיקות המופלאה של הסיפור (הטקסט המקורי נותר כאן בשלמותו), אבל אינו מתבטל בפניו ואין לו יראת רוממות נכחו.

אין לו בעיה לצייר את חוה כאמזונה ניאנדרתלית עירומה, את אלוהים כמו הזקן מהסדרה "היה היה" ואת הכרובים השומרים על גן העדן כחתולים מכונפים, שובבים למראה. אבותינו חוזרים אצלו להיות רועים פראיים למדי, שוכני מדבריות, צרובי חמה וחורב, לא נחמדים במיוחד, ואמהותינו שבות להיות בדואיות יושבות אוהלים, שחמודות גופן הדשן מסתמנות היטב מבעד לבדים הרכים שהן לובשות. אם מערכת החינוך רוצה לקרב את התנ"ך אל לב הנוער מוכה הפייסבוק והטראש, שתוותר על "תנ"ך רם" (המשלים עם ירידת הדורות) ותיתן להם במקומו את תנ"ך קראמב.

כספר מוחמץ בחרתי ב"נסי מלים כלליות יותר", ספרה של טלי לטוביצקי (קשב לשירה), ששיריה נוגעים ללב. הם מדויקים ועם זאת מגששים כל הזמן. אולי אפשר לכנות זאת גישוש מדויק. הם מתחקים אחר דברים עדינים מאוד, חמקמקים, כמו אהבה, ובה בעת מציבים את הדברים האלה בסימן שאלה, נסוגים מהם. והם מתאבלים על משהו, משהו שאולי לא היה מעולם, וכבר הוא נמוג.

ובדרכם המגששת, בפואטיקה העקשנית שלהם, הם מצליחים להיות רומנטיים. זו רומנטיקה אמביוולנטית, מקוטעת, אבל אולי לא תיתכן בכלל רומנטיקה אחרת, לבטח לא בזמן הזה, לבטח לא בעבור פקוחי העיניים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו