בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המדריך לעתיד תל אביב

תגובות

הספר הטוב שקראתי בשנה החולפת היה "הזיית ניו יורק" של רם קולהאס (בבל, מאנגלית: אור אלכסנדרוביץ'). זהו דיוקן של עיר, פסיכואנליזה פואטית מבריקה של הרחוב, של גורד השחקים, של הבלוק. מלון וולדורף-אסטוריה נהפך ל"סלון קולקטיבי עצום להצגה לראווה של מנהגים עירוניים חדשים"; "גורד השחקים מעניק לעסקים מערב פרוע של שטחים נרחבים מעשה ידי אדם"; "גורד השחקים כמכשיר אוטופי לייצור מספר בלתי מוגבל של אתרים בתוליים בנקודה מטרופולינית אחת", בעזרת המעלית, "המשחררת הגדולה של כל המשטחים האופקיים שמעל קומת הקרקע".

זהו ספר שמלמד לחיות בעיר. מכיוון שתל אביב, כלשונו של דוד אבידן, היא "נמר קטן" ביחס למנהטן, הספר הזה, שעברו 33 שנה מאז הופעתו במקור, יכול להיקרא גם כמדריך לעתידה של תל אביב.

הספר המוחמץ של השנה הוא, בעיני, "ליד המים / אגסים" של ישראל אלירז (קשב לשירה). תפוקת השירה הגבוהה של אלירז היא בעוכריו. שדה הביקורת מצומצם ואינו יכול להכיל משורר שמפרסם שני ספרים בשנה, וכך פנינה שכזו עוברת ללא התייחסות פומבית.

אם לסכם את רוח הספר בשיר אחד בן שורה אחת: "יש מים בתוך המים ואנחנו נמצא אותם". לחפש את הדבר בתוך עצמו משמעו לעסוק בשירה, אבל דווקא המלה "אנחנו" היא מרכז הכובד של השיר הזה: לא "ואני אמצא" אלא "ואנחנו", המשורר והקוראים, ביחד. קריאת השירה נתפשת כחיפוש משותף שנלווית לו הבטחה חד משמעית למצוא.

ספרו של דרור בורשטיין "נתניה" ראה אור בהוצאת כתר



ניו יורק. רם קולהאס מציע פסיכואנליזה פואטית מבריקה של הרחוב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו