בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חתול בגני הזהב

תגובות

בעיני, הספר הבולט ביותר לנוער, נכון יותר לגיל הביניים, שיצא בשנה החולפת הוא "שקשוקה מאמצת חתול איום ונורא" מאת גליה עוז, עם איורים של תמר נהיר-ינאי (כתר). זה ספר שלישי בסדרה מקורית; סיפור חניכה, שהילדה יולי לומדת בו להתמודד עם התסכול, הקנאה ותחושת הנבגדות, כשחברתה הטובה ובת דודתה נשבית בקסמיה של מלכת הכיתה ומפנה לה כתף קרה. יש בסדרה אנסמבל של דמויות, כל אחת טיפוס, ולכל אחת תפקיד חשוב בקידום העלילה. תשומת לב ניתנת לחשבון נפש, להרהורים ולרגשות. הסגנון מקורי, קולח ויש בו המצאתיות, חסכוניות וקשב לשפת ילדים. מומלץ בכל החום האפשרי.

ספר שעלול להיות מוחמץ, וחבל, הוא "גני הזהב של סנקטאפו" מאת יקיר בן-משה, עם איורים של דנה דרוויש (חרגול). זה ספר שנראה ומאויר כספר ילדים אבל בכל הנוגע ללשון, לדימויים, לעומק ולפואטיקה - הוא יאה למבוגרים. הוא מגולל סיפור מסתורי-פיוטי מופלא וחידתי על עיר דמיונית יפהפייה המבקשת תשומת לב. גם אם ירידה למשמעויות הנסתרות שלו טעונה מאמץ של קריאות רבות וקימוטי מצח, הרי הפיצוי המלא נמצא באיכות השירית הנדירה והמקורית, שנוכחת בכל שורה.

יהודה אטלס הוסופר וחוקר ספרות ילדים



איור של תמר נהיר-ינאי מתוך ''שקשוקה מאמצת חתול איום ונורא''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו