בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התנגדות

תגובות

המלצה על ספר יכולה לפעמים להיות כמו להניח גלויה חתרנית על עדן חלונה של מדינה נגועה ביהירות אדנותית ולצפות לנס. המלצתי היא, לכן, לקרוא את ספרו רב התובנות של אדוארד סעיד, "ייצוגים של האינטלקטואל" (רסלינג, מאנגלית: טל חבר-חיבובסקי), על רקע קריאת ספרו העוצמתי של הנס פאלאדה, "לבד בברלין".

בשבוע שבו אנו זוכרים וזוכרות את הנכבה, החליטו "אינטלקטואלים יהודים-ישראלים" לערוך כנס בעיר המעורבת חיפה על האנטישמיות החדשה. במקום לעסוק בדרכי חשיבה והתחברות לאביב הערבי התוסס, שצעיריו נלחמים על עתיד המזרח התיכון כנגד דיקטטורות דורסניות, או להיאבק באיסלאמופוביה במדינתנו המסתגרת, עסוקים היו חכמינו ביהודי כקורבן. לא שאני חס וחלילה בא להטיל ספק בקיום האנטישמיות, אך יש מקום לחשוד שבכנס על טהרת היהודים בשבוע הנכבה בחיפה, השם "אנטישמיות חדשה" מצלצל בעיקר כתרגיל חנפני למערכות הכוח האידיאולוגיות והכספיות של המדינה. וכך, בעת שהפלסטינים אזרחי מדינתנו יצאו לרחובות כדי להזכיר לנו שהנכבה מתרחשת בהווה מתמשך ולא רק בעבר מוכחש, וראש ממשלתנו התקבל בתשואות על ידי קונגרס האימפריה של שדידת אדמות מוצלחת מהילידים האינדיאנים, מילאו האינטלקטואלים החדשים את שליחותם הקדושה, דהיינו: ביקורת הכיבוש תוך כדי חיזוק מבני-העל האידיאולוגיים של הכיבוש עצמו.

להם ולדומיהם רקחתי קוקטייל של קריאה משותפת של שני ספרים, האחד רומן רב מכר והשני ספר עיון רב סגולות. את "לבד בברלין" קוראים הישראלים כספר אנטי-נאצי ולכן אין מבחינתם שום מקום להשוואה. כך הקוראים הישראלים יכולים ליהנות, בלי להסיק שום מסקנה אישית על פעילותם שלהם כאנשים פשוטים ומוסריים. האמת היא שהפריע לי קצת שלא מצאתי בספר אנשים המונעים מנאציות אידיאולוגית נורמטיבית, אלא בעיקר אנשים המונעים מפחד, חוש הישרדות, או פרוורסיה, אך עדיין הספר מספק לקוראים הרגישים את המשמעות של "אתיקה של התנגדות אל מול רוע נורמטיבי".

על רקע זה אפשר לקרוא את אדוארד סעיד, המסביר את שיתוף הפעולה, לאו דווקא של האדם הפשוט אלא של האינטלקטואל, עם מנגנוני הכוח המשחיתים. סעיד מציע לחוות את הדיבור והמעשה האינטלקטואלי מתוך עמדה דומה לתחושת גלות. כך האינטלקטואל בפרט והאדם המוסרי בכלל יכולים לשמור על עמדה אמיצה, רבת פנים וחסרת פניות, העומדת תמיד לצד החלש והנודד, ולא לצד השליט; עמדה שבעזרתה הם יכולים לשרוד ולפעול בשולי התרבות ההגמונית.

אודי אלוני הוא במאי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו