חיוך מבעד לדמעות

שירה סתיו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
שירה סתיו

בעיני, ספר השירה הבולט של השנה הוא "לא מעודן", ספרה של המשוררת המצוינת סיגל בן יאיר (הליקון). היא צוינה לטובה בעיקר בזכות קולם החזק, האירוני והמושחז של שיריה על החיים במעגל האפור שמחוץ לספירה הבורגנית, על הישרדות יומיומית ושוחקת בין חשבונות, חובות, מזכירות והורות מתישה. כוחם של השירים בכתיבתן מחדש של שגרות לשון ביורוקרטיות צוננות, והטענתן ברגש חם וחד.

אני התאהבתי בשירה של בן יאיר גם בזכות החושניות והחריפות של השירה הארוטית שלה: "בשעה זו של תיעוב ותשוקה אני חולמת על אותו חיכוך אלוהי/ חותרת תחת המלה רומנטיקה./ אתמול הישלתי את עורי מולך ומתחת לעור היה רק גוף./ כל מה שהראיתי לך היה כזב/ אבל כיצד להכחיש את ידי?"

לא כדאי להחמיץ גם ספר שירה חבוי ומקסים - "על מיתר הגשם", מבחר מתורגם משיריה של רבקה בסמן בן חיים (קשב לשירה), משוררת יידיש ותיקה החיה בישראל. בספר שירים הלקוחים מתוך יותר מ-60 שנות כתיבה, שתורגמו על ידי 15 מתרגמים מעולים (וביניהם אברהם שלונסקי, שלום לוריא, בן-ציון תומר ורועי גרינוולד). הם הצליחו לשמר אותה תחושה מופלאה שביידיש, של חיוך המצטייר מבעד לדמעות: "הילד רק התריע/ אמא/ וכבר האם הגיעה./ אני שתקתי: מאמע/ ואיש עוד לא הגיע./ חיפשתי את הילד/ לצעוק אתו יחדיו./ אז אמא/ בחיוך ירח/ את צעקתי הרדימה/ וכמו הים, נושקת/ לשפה, שכבר תשקוט,/ נישקתי/ את השקט/ של כל אות ואות:/ מאמע" (מיידיש: בני מר).

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ