בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אהבה עם זרים

תגובות

"זה הדברים" של סמי ברדוגו (הספריה החדשה) מתאר מסע המתרחש במשך שבוע בחדר סגור, חדר ילדותו של המספר. זה מסע לשום מקום, ולכל המקומות שבין בן לאמו, בין אם לבנה, בין הבן לגבריותו, לפגימותו, לתלישותו.

המספר מוציא את אמו המרוקאית מבית האבות, וכולא את שניהם בבית הילדות שבו חי רק אתה, נחוש לקראת "הדברים", לקראת האותיות העבריות שכלה ונחרצה מעמו ללמד אותה לכתוב ובזכותן תהיה סוף סוף "האחת שהיתה צריכה להיות". הוא רוצה לחלץ אותה מהאנאלפבתיות, להמציא תיקון לעצמו, והיא מספרת ומספרת על מחה הנודדת, בתחבולות של שחרזדה משהה את הלמידה והופכת את התפקידים: היא המגלה את הסודות, היא הלוכדת את בנה.

ברדוגו, בכתיבה בשלה ומדויקת, בונה סיפור מטלטל, מיטיב לשזור זו בזו את השפה העילגת של האם ואת שפת הבן, כשהמוות מרחף בבית הקטן שבמושבה. "בערוב ימיה מתבקש מותה", הוא כותב, ומהדהד את "בדמי ימיה" של עגנון.

ב"משתה לאדם בודד" של דן דאור (חרגול), מכונסים עשרות תרגומים, רובם תרגומי שירה, שהם המשתה המגוון והעדין שערך אלי הירש אחרי מותו של דאור. יש ביניהם תרגומים מסינית (קלאסית ומודרנית), יפאנית, אנגלית (כולל אנגלית עתיקה), צרפתית, גרמנית, ספרדית, איטלקית וסנסקריט. אלה שירים שנכתבו לאורך 3,000 שנה ברחבי תבל, ודאור תירגם לעברית במשך 40 שנה - מהתקופה שבה בכל בית ניצב גלובוס כחלחל ועד עידן מעבד התמלילים והאייפד. החוטים המחברים ביניהם הם היכולת הלשונית המופלאה, המנעד התרבותי, הסקרנות והצניעות הנדרשת ממתרגם, שכל אלה היו לו, לדאור.

התרגומים מעבירים את ההומור (כמו בשירי ניסים אזקיאל מאנגלית-הודית, תרגום המזמין לקריאה בקול ובמבטאים שונים); יש בהם גמישות של השפה (שבזכותה העברית שומרת על המקצב והחיוך של ת"ס אליוט, כשתיאר את ההיפופוטם); והם מתאפיינים בעברית עדכנית ולא נמוכה (כשדאור מצטרף לבוריס ויאן בהמלצה "רק אל תתחתנו בנות" באומרו "ראיתן איך בבית קפה/ אדון כבר לא כל כך צעיר/ נצמד לפרגיה תמימה/ מנסה לחלוב זיון מהיר").

בתרגום שירה יש גם משום התרסה נגד זכות הקניין של המשורר ושל השפה שהשיר נכתב בה. אולי גם לכך התכוון ויקרם סת כאשר כתב (ודאור תירגם): "לעשות אהבה הכי טוב עם זר/ אין לו חידות ולא בחינת מעבר". דאור עבר את בחינת המעבר הזאת בגדול.

ציפי גון גרוס היא סופרת ועורכת התוכנית ?ספרים רבותי, ספרים? בגלי צה?ל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו