סיגל רוזן | המערב לא יבין זאת

על "פרח המדבר"

סיגל רוזן
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
סיגל רוזן

בספרה האוטוביוגרפי של וואריס דירי, "פרח המדבר" (דניאלה די-נור ומודן, מאנגלית: סיגל אדלר) פורשת המחברת לפני הקוראים את קורות חייה מהמדבר בסומליה, שבו נולדה וגדלה, דרך בירות אירופה שבהן עסקה בדוגמנות ועד שמצאה את ייעודה: שגרירה מיוחדת מטעם האו"ם למיגור תופעת מילת הנשים. שני אירועים מרכזיים עיצבו את חייה של דירי: טקס המילה שאותו עברה כשהיתה בת חמש וטקס הנישואים הכפויים שממנו נמלטה כשהיתה בת 13.

ארגון אמנסטי אינטרנשיונל מעריך שיותר מ-13 מיליון נשים מוסלמיות באפריקה עברו את טקס המילה: השחתת איברי המין הנשיים ותפירתן במטרה להבטיח בבוא העת את נאמנותן לבעליהן. קוראים וקוראות בעולם המערבי לעולם לא יצליחו להבין את גודל הזוועה, ההשפלה והכאב הנורא הכרוכים בטקס המילה המשחית בכל יום את איברי מינן של 8,000 ילדות מוסלמיות נוספות. דירי, בתיאור חד כסכין הגילוח השבור שהשחית את גופה שלה, מצליחה לקרב אותם להבנה. עמודים רבים מתארים את הציפייה לטקס, תחושותיה במהלכו, פיסות גופה שנותרו על הסלע, חודשי הכאב העז שחזר ותקף אותה כל אימת שביקשה להטיל את מימיה, וכעבור שנים, כל אימת שהגיע מועד המחזור החודשי.

דירי מתארת בספרה יחסים חמים, יחסי קרבה ואהבה במשפחתה, באופן המבהיר לקורא המערבי המזועזע שלא מדובר פה באכזריות של הורים ערלי לב לילדותיהן הקטנות, אלא במאות שנים של מסורת וחינוך הגורסים שילדה שלא נימולה - לא תינשא לעולם ולא תוכל להקים משפחה משלה בבוא העת.

הכתיבה והפרסום של הספר "פרח המדבר" הם נדבך חשוב במלחמתה התקיפה של דירי בתופעת מילת הנשים ובניסיונותיה לגייס תומכים למאבק חשוב זה ברחבי העולם המערבי.

סיגל רוזן היא מייסדת מוקד הסיוע לעובדים זרים

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ