בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תמונה אובייקטיבית

תגובות

ספרו של דניאל בלטמן, "צעדות המוות, 1944-1945" (יד ושם), הוא ספר פורץ דרך בסוגיה שלמעשה לא זכתה למחקר רציני כלשהו באף שפה. המחבר בודק את צעדות המוות, ברגל ובקרונות רכבת פתוחים, בחורף הקשה של השנה האחרונה למלחמת העולם השנייה, על סמך חומר תיעודי עצום במספר רב של לשונות. מסקנותיו שנויות במחלוקת, כי הוא טוען שכל המיזם הנאצי הזה הוא, כולו, רצח עם, והשואה במלוא משמעותה קודמת לו והצעדות אינן חלק ממנה. הצעדות כללו לא רק יהודים, אם כי סביר להניח שהם היו הרוב מבין קורבנות הצעדות, אולי רוב לא גדול. הספר תורם רבות להבנתנו את הצעדות, את המלחמה ואת השואה.

הספר השני הוא ספרו של אריאל הורביץ, "Jews Without Power: American Jewry During the Holocaust" (הוצאת Multi Educator). הרבה נכתב על יחסה של יהדות ארה"ב לארועי השואה תוך כדי המלחמה, אולם ספר זה הוא בהחלט חדשני ומאיר זוויות חשובות שטרם עסקו בהן. הוא אינו בעד או נגד ההנהגה היהודית והציונית באותה עת, אלא מציב אותה, ואת הציבור היהודי בארה"ב בכלל, בהקשר של התפתחות המלחמה, בעיות האנטשימיות בארה"ב, ומדיניות הממשל על זרועותיו. עם זאת, אין המחבר נמנע מלהתייחס לוויכוח על מקומו של סטיבן וייז, המנהיג הציוני, וקבוצת ברגסון בהנהגת הלל קוק (שאותו הספיק המחבר גם לראיין). אולי לראשונה נוצרת תמונה אובייקטיבית בנושא רגיש זה.

הפרופ' יהודה באואר הוא היועץ האקדמי של יד ושם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו