בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"הגל - ביוגרפיה, כרך א'" מאת טרי פינקרד | צלה של הרוח

תגובות

הגל - ביוגרפיה, כרך א'

טרי פינקרד. תירגמה מאנגלית: טלי וולף. הוצאת רסלינג, 463 עמ', 99 שקלים

ביוגרפיה טובה של הוגה דעות או יוצר צריכה לעשות שלושה דברים עיקריים. הראשון, מובן מאליו כמעט, הוא להעניק פורטרט ברור ועמוק של הדמות העומדת מאחורי ההגות: לשרטט את קווי אישיותה, לתאר את המאורעות המעצבים ואת מערכות היחסים החשובות בחייה ולגרום לקוראים לחוש כמעט כאילו הכירו אותה באופן אישי. לא פעם הרצון להכיר את הדמות ההיסטורית נובע מן ההנחה שהעובדות הביוגרפיות יתרמו להבנת ההגות, כלומר, שנסיבות חייו של אדם ואופיו מסוגלים להסביר מניעים ונטיות ביצירתו. הנחה זו יכולה בהחלט להתברר כשגויה, ויש יוצרים שנראה שמתקיים כמעט יחס הפוך בין תכונותיהם לאופי יצירתם, ועם זאת, הדבר השני שמצפים ממנו בביוגרפיה טובה הוא שתספק מבוא נוח וידידותי לרעיונותיו המורכבים של ההוגה עבור מי שאינו בקיא בהם, ועבור הבקיאים - זווית חדשה לגבי האופן שבו ניתן, או לא ניתן, לגזור את הנטיות ההגותיות מעובדות החיים.

הדבר השלישי שאפשר לצפות לו מביוגרפיה טובה הוא שתתייחס למצב העולם שבו חי האדם שהיא פורשת את סיפור חייו, לסביבה ההיסטורית, הפוליטית, החברתית והתרבותית שבתוכה התהוו רעיונותיו. ספרו עב הכרס של טרי פינקרד, פרופסור לפילוסופיה ומלומד מבריק של הגל, עונה בעיקר על הקריטריון הזה, ומבחינה זו הוא מצטיין. התרגום העברי הוא חלקי, ומכסה רק את התקופה מאז ילדותו של הגל ועד ל-1815, השנה שבה התמנה למרצה באוניברסיטת היידלברג. רשימה זו נוגעת לפיכך רק לחלק מספרו של פינקרד, וייתכן שהייתה שונה במובנים אחדים אילו התרגום היה שלם.

פינקרד מקדיש חלק ניכר מהספר לתיאור הסביבה ההיסטורית שבתוכה פעל הגל, וטוב שכך. מעבר ליתרון הכללי של מיקום הדמות בהקשר הרחב של תקופתה, במקרה של הגל יש להקשרים ההיסטוריים חשיבות מיוחדת, משלוש סיבות. הראשונה היא שכהוגה הוא הושפע מאוד מהתקופה שבה חי. לא בכדי מתארים אותו כפילוסוף הגדול הראשון שהפך את המודרניות למושא הגותו. שנית, יש היגיון בהתייחסות היסטורית לפילוסוף כמו הגל, ששיטתו גניאולוגית באופיה - היא מסבירה תופעות באמצעות תיאור תולדות התפתחותן. הסיבה השלישית היא שהסביבה שהגל חי בה היתה יוצאת דופן ומרתקת בפני עצמה.

גיאורג וילהלם פרידריך הגל נולד ב-1770, בראשיתו של העידן המודרני, בתקופה מרובת מהפכות. בימי חייו התרחשו המהפכה הצרפתית והמהפכה האמריקאית, בתחום האמנות התחולל המעבר מהקלאסיקה לרומנטיקה, ובזמן מותו, 1831, הגיעה לעולם המהפכה התעשייתית. פינקרד משתמש בתיאור הכיבושים הנפוליאונים כרקע וכמסגרת למאורעות בחייו הפרטיים של הגל, עניין המגיע לשיאו בתיאור של הפילוסוף מסיים את העבודה על ההקדמה ליצירתו הגדולה, "הפנומנולוגיה של הרוח", בזמן שהפרשים של נפוליאון כובשים את יינה, מתחת לחלון ביתו.

המהפכה הצרפתית, שהביאה את הקץ על המשטרים המלוכניים ושינתה מהיסוד את השפה הפוליטית, עיצבה את השקפותיו של הגל הצעיר, שנעשה ער לפרובינציאליות והשחיתות של העולם הישן שבו גדל. במאה ה-18 גרמניה היא האימפריה הרומית הקדושה - אגד של נסיכויות וערי מדינה בדלניות, ישות פוליטית שאבד עליה הכלח. השאלה הדוחקת עבור הגרמנים היתה באיזה אופן יש להפוך את ארצם המפולגת לגרמניה מאוחדת. כך, בזמן שבאירופה של אותן שנים מתגבשת המדינה המודרנית, ועמה רעיונות כמו שוויון ואחווה, גרמניה, אותה שמיכת טלאים משוגעת, שאפה לאחדות לאומית.

הגל היה תוצר מובהק של סביבתו מבחינה זאת. הוא "נאבק לאחד יחדיו את מה שהיו בעיניו הצדדים החיוביים של ההתקוממות הצרפתית עם אמונתו שחייבים לשמר בגרמניה משהו הדומה למערכת של "המעמדות" כתנאי למימוש החירות". באופן זה הוא ניסה לפשר בין מוצאו וחינוכו הווירטמברגי הישן לבין הרעיונות המודרניים שנחשף אליהם בבגרותו הצעירה, בין הבדלנות של ערי המולדת ובין האוניברסליזם הנאור. אבל מחשבתו חרגה מגבולות הפוליטיקה והמדינה. מכיוון שגרמניה פיגרה אחרי צרפת מבחינה פוליטית ומדינית, התקווה של הגרמנים היתה שארצם תוביל מהפכה רוחנית. בגרמניה היה זה עידן "הסער והפרץ", תנועה מהפכנית בתרבות ובביקורת הגרמנית שנתנה ביטוי עז לתחושות סובייקטיביות ולרגשות קיצוניים, כתגובת נגד לרציונליזם הכובל של הנאורות.

העניין הרוחני הבוער באותן שנים היה הניסיון לאחד בין שני רעיונות שעלו מתוך התגובות השונות לנאורות: הרעיון של חירות מוסרית מצד אחד, והרעיון של הבעה והגשמה עצמית בהתאם לטבע ולנטיות מצד שני. הרעיונות לא היו מנוגדים לחלוטין אך התקיים ביניהם מתח, במובן זה שתשוקותיו הטבעיות של אדם עומדות לא פעם בסתירה לבחירתו התבונית לפעול באופן מוסרי. הפילוסופים נדרשו לספק אנתרופולוגיה שמצד אחד תתאר את האדם כיצור השייך לטבע וצריך לשאוף לממש את עצמו בהתאם לו, ומצד שני כיצור חופשי שאינו כפוף לטבע ומסוגל לפעול בהתאם לרצון המוסרי החופשי שלו. פינקרד מסביר כיצד הבעיות שעמן התמודד דורו של הגל עלו מתוך הפילוסופיה הקאנטיאנית, ומתייחס בהרחבה לניסיונות ההתמודדות של הפילוסופים פיכטה ושלינג, שקדמו לניסיונו של הגל. אבל כשהוא מגיע לדון ב"פנומנולוגיה", יצירת הענק של הגל, הוא בוחר להתנסח בתמציתיות. בהתחשב בעיסוק הנרחב ברקע הפילוסופי לעבודותיו של הגל, נראה תמוה שדווקא ביחס לעניין שלשמו התכנסנו המחבר מצטמצם כל כך.

הביוגרפיה של פינקרד אינה מהווה מבוא נגיש להגות ההגליאנית. הספר בנוי כך שהחלקים הפילוסופיים מופרדים מיתר הביוגרפיה. היתרון של מבנה כזה הוא שמי שכבר מכיר את הפילוסופיה של הגל ומעוניין להתמקד בפרטים הביוגרפיים, או לחלופין, מי שלא מכיר ולא מעוניין להכיר, יכול בקלות לדלג על החלק ההגותי. הבעיה היא שהמבנה מחד גיסא מרוקן את שאר חלקי הספר מהעומק הרעיוני שהיינו מצפים למצוא בביוגרפיה של פילוסוף, ומאידך גיסא - מותיר את החלק ההגותי דחוס מדי ולא ברור דיו, כך שמי שאינו מתמצא באידיאליזם הגרמני יתקשה לפענחו. במקום לספק הנהרה לפילוסופיה של הגל, שידועה לשמצה בחוסר הנגישות שלה, פינקרד מתמיד במעורפלות של מושא הביוגרפיה שלו.

המבוא לספר נפתח בהבטחה שהביוגרפיה תבהיר מדוע כמה מן העובדות המפורסמות ביותר בנוגע להגותו של הגל והקשר שלה לשיטות מחשבה אחרות הן למעשה שגויות. בין העובדות הללו מזכיר פינקרד את הדעה הרווחת ש"הגותו בישרה את הופעתה של התיאוריה ההיסטורית של קרל מרקס, אבל בשונה ממרקס המטריאליסט, הגל היה אידיאליסט, במובן זה שחשב שהמציאות היא רוחנית ביסודה ושהיא מתפתחת בהתאם לתהליך של תזה-אנטיתזה-סינתזה". בפסקה הבאה מטיל פינקרד פצצה כשהוא כותב ש"כמעט הכול בפסקה הראשונה כוזב". זו התחלה מצוינת לספר, שמיד מעוררת סקרנות עזה. אלא שפינקרד מפר את ההבטחה לקוראיו, וזונח לחלוטין את העניין בהמשך הספר, כך שלעולם איננו מגלים מדוע ובאיזה אופן המידע הזה שגוי.

אך הליקוי העיקרי של הספר נוגע לנקודה הראשונה שהוזכרה: הביוגרפיה כדיוקן של אישיות. פינקרד עוקב בדקדקנות - לעתים ללא הבחנה בין עיקר לטפל - אחרי הכרונולוגיה של חייו של הגל, ימי ילדותו המוקדמת, אובדן אמו בגיל צעיר ויחסיו המתוחים עם אביו; הוא כותב על ימיו של הגל הצעיר בסמינר בטובינגן, שם הכיר את הלדרלין ושלינג, שנהפכו לחבריו הטובים ולדמויות שעיצבו את התפתחותו המחשבתית והמקצועית - ועדיין אישיותו נותרת עמומה. אנחנו יודעים שהיה כבד לשון ומסורבל מאוד בהרצאותיו, ושתכונה זו הוסיפה על קשייו בקבלת משרה באוניברסיטה. אנחנו יודעים שנולד לו ילד לא חוקי שממנו התנער, ושמאוחר יותר נישא למריה הלנה פון טוכר, שניאותה לחיות עמו למרות יחסו המזלזל בנשים. אבל כל מי שנכח פעם בשיעור הראשון של קורס מבוא על הגל, או עיין בערך שלו בוויקיפדיה, כבר יודע את הפרטים האלה. פינקרד אינו מחדש בהם דבר.

יותר מכל, כרך א' של "הגל - ביוגרפיה" מאכזב משום שאינו מותיר כמעט כל רושם כשמסיימים אותו. נוסף לדרישות המיוחדות שמעמידה הקריאה בביוגרפיה, היא בראש ובראשונה ספר, וכמו מכל ספר, אנחנו מצפים שהקריאה בו תהיה חוויה, ושרשמיה ייוותרו גם לאחר תומה. ביוגרף טוב צריך קודם כל להיות סופר טוב, שיודע לספר סיפור. טרי פינקרד הוא הוגה ופרשן מצוין של הגל, אבל הוא לא סופר מצוין. הליקויים האלה מודגשים עוד יותר בתרגום העברי, שאינו מספיק טוב.

Hegel: A Biography / Terry Pinkard



פרידריך הגל בציור של יאקוב שלזינגר, 1831


מוזיאון הגל בבית הולדתו בשטוטגרט. ניסה לפשר בין מוצאו וחינוכו השמרניים לרעיונות המודרניים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו