בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכתבים למערכת

4תגובות

התעלמות מדילמות

בתגובה לרשימתה של אילנה המרמן על הספר "כיבוש השטחים" של ארגון "שוברים שתיקה" ("הארץ, ספרים", 15.6). כאשר קראתי את ביקורתה של המרמן נוכחתי שאני והכותבת קראנו שני ספרים שונים לחלוטין. המרמן מתארת ספר ש"ערוך בתבונה רבה כדי להעביר את המידע שבו", אבל אינה נוגעת, כפי שראוי בביקורת ספרים, בכשלים הרבים של הספר בנתינת הקשר לעדויות ובחוסר הרלוונטיות שלו ל-2011. המרמן גם מתעלמת מההטיה הפוליטית הברורה של המבואות לפרקים השונים. הטיה זו מאפשרת לאלה ששירתו כחיילי צה"ל בשנים הקשות ביותר של הלחימה בטרור המתאבדים הפלסטיני להתעלם מהאימה ומהדילמות שעמדו בפניהם אז.

המובאות ה"מדויקות" שהמרמן מתארת מעלות האשמות גורפות המבוססות על תיאורים אנקדוטליים, אנונימיים ובלתי ניתנים לאימות של חיילים בדרגה זוטרה. בספר כולו אין עדות של קצין בכיר אחד שיכול לשפוך אור על מדיניותו הכללית של צה"ל בשטחים. ההאשמה החמורה בדבר "מדיניות התקפית הכוללת סיפוח שטחים, הטלת אימה והידוק השליטה באוכלוסיה אזרחית" היא האשמה שמופצת על ידי "שוברים שתיקה", ונשארת בלתי מוכחת בעליל.

מתוך 183 העדויות, הרוב המוחלט (143) הן מהשנים 2000-2005 שבהן פיגועי התאבדות היו דבר שבשגרה. מלבד אזכור חולף של ההרוגים הישראלים בפיגועי טרור אין בספר הקשר או רקע ראוי לפעולות החיילים בשטחים, או למדיניות הבטחונית של המדינה (בבניית גדר ההפרדה או ההתנתקות מרצועת עזה, למשל). הספר כלל אינו מציג את הדילמות העומדות לפני חיילי צה"ל בלחימה היומיומית בטרור הפלסטיני. כפועל יוצא ממיעוט העדויות מחמש השנים האחרונות, הספר מציג תמונת מצב לא עדכנית ולא רלוונטית למצב בשטחים היום. מסקנה מתבקשת ממיעוט העדויות היא שהתנהלות חיילי צה"ל השתפרה בשנים אלה, כמו גם המצב הכללי בשטחים, כפי שמשתקף מנתוני האו"ם והבנק העולמי.

התנהלותם של חברי "שוברים שתיקה" ובחירתם להתעלם מנתונים והקשר חיוניים מצביעים על כך שהם אינם "ממפים היטב וביסודיות את מכלול המדיניות הזאת" ומציגים מידע ל"לא הצהרות על עמדה פוליטית", אלא משתמשים בספרם כאמצעי במלחמת התעמולה הפוליטית שמתנהלת נגד ישראל ומדיניותה בשטחים.

יהושע בקון

NGO Monitor, ירושלים

סודות הגרעין

בתגובה לרשימתה של חנה עמית-כוכבי על "הלכתי שנים לצדך", אסופת שיריו של מרדכי גלדמן ("הארץ, ספרים", 15.6). חשתי התקוממות עזה על האופן שבו סקרה חנה עמית-כוכבי את שירתו של גלדמן. היא משבחת אמנם את הכישרון הנחשף בשירת המשורר, אך מרבה לתקוף אותה על כך שהיא "נמנעת כמעט בכוח מלהביע רגשות". היא מקווה שבספריו הבאים "יפחית את המינון האינטלקטואלי המתחמק מעמקי הרגש". נדמה לי שהמבקרת מבקשת מהמשורר לחזור אל הכתיבה הנאיבית, המתעלמת מהמהפכה שחוללה המחשבה המודרנית על יחסיות הזמן ושמצאה כבר את ביטוייה באמנות הפלסטית, במוסיקה המודרנית וכמובן גם בשירה האירופית ובשירה העברית בת זמננו. מה שהמבקרת קוראת "אינטלקטואלי" או "מתחמק מרגש" הוא, לדעתי, המודעות העמוקה שיש בשירתו של גלדמן לעטיפות הסובבות את גרעין האני, המולידות את הצורך האציל לתור אחר ריבויי האני כדי לא לשגות בהונאה עצמית. המסע המפרך אל גרעין האני בשירתו של גלדמן הוא מזוקק מאין כמותו ואין בו שמץ של "התחבאות מעצמו", כפי שטוענת המבקרת. במבנים שיריים מיוחדים, בצליליות מוסיקלית המעוררת הפתעה ובעיקר באומץ בלתי רגיל תר גלדמן אחר אותה נקודה פלאית שממנה נובעים האושר והכאב.

אני מוצאת אושר רב בקריאת שיריו של גלדמן, אושר הדומה לזה שאני חשה בקריאת שירתו של חיים נחמן ביאליק, התר גם הוא, בדרך אחרת, אחר הנקודה הארכימדית של הנפש המפוצלת בין מכלול של כוחות המפעילים אותה.

הד"ר רבקה איילון

מכללת לוינסקי, תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו