שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

היום לפני 47 שנה: פרס ביאליק מוענק לראשונה ליוצא תימן

6.1.1963

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
טל לוי
לין

אף אחד לא זכה בפרס ביאליק לספרות יפה בשנת 1963. כמו שהסביר ראש עיריית תל אביב אז, מרדכי נמיר, "הואיל ורוב הספרים שהוגשו לוועדת השופטים ושהיו ראויים לפרס הם של סופרים חשובים, שכבר קיבלו את פרס ביאליק - החליטה ועדת השופטים לא להעניק השנה את הפרס". הספרים האחרים שהוגשו, העיר נמיר, "לא נמצאו ראויים".

אירוע חריג נוסף אפיין את את פרס ביאליק באותה שנה, שהיתה שנתו השלושים של הפרס ושנת התשעים להולדתו של חיים נחמן. הזוכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל, אשר קיבלו מידי ראש העירייה בטקס רב רושם שנערך ב-6 בינואר 1963, היה, לראשונה בתולדות הפרס, יוצא תימן. הרב יוסף קפאח, בן 48 מירושלים, קיבל את הפרס על ספרו "הליכות תימן".

"מסירת הפרס לקפאח לוותה תשואות ממושכות", תיאר סופר "הארץ", "בשם חבר השופטים (ה"ה א.מ. הברמן, אברהם יערי וד"ר יוסף שכטר) ציין ד"ר שכטר, כי בספרו מתאר חתן הפרס את חייהם של יהודי תימן בחולם, בשבתם ובמועדם, בשמחתם ובאבלם ביחיד ובצבור והוא ראוי לשמש דוגמה לבני עדות אחרות בישראל לזכור ימי קדם ולשמור לזכרון את מנהגי אבותיהם".

לא הכל סברו שהספר המדובר ראוי לפרס, ולא הכל הסכימו שאפשר לראות בו ספר המתאר את "חייהם של יהודי תימן", כדברי ד"ר שכטר. אמנם, כפי שציין הכתב, "לא נערכו שום הפגנות או הפרעות בעת הטכס מצד המתנגדים למתן הפרס לרב קפאח", אבל ההתנגדות היתה מופגנת דיה.

ספרו של קפאח, "הליכות תימן", כך הסביר כתב "הארץ" בירושלים, "עורר עם הופעתו מחלוקת קשה בקרב עדת התימנים. רבים מראשי העדה אומרים, כי ספר זה מכיר את ההלכות והמנהגים של כת מיעוט בקרב שבט התימנים ואילו רב העדה - מנהגיו והליכותיו שונים. מכאן יוצא, שאיש מן החוץ יקבל תמונה מסולפת מספר זה על הליכות תימן".

העדה שתיאר הרב קפאח בספרו, לפי המתנגדים, היא למעשה כת הדרדעים שעמה נמנה קפאח, שאף היה נכדו של מייסד הכת. "כת הדרדעים היא מעין ?תנועת השכלה' של התימנים, שנוסדה לאחר ביקורו של פרופ' יוסף לוי מצרפת בשנת תר"ל", הוסיף סופר "הארץ". הכת "כפרה בקבלה והתחילה לזלזל בהמון מנהגים שהיו מקודשים אצל התימנים".

כמובן, נשמעו גם טענות רבות מצדם של "אנשים המתמצאים בקרב ?אחורי הקלעים' של העדה התימנית" כי הענקת הפרס בשנה זו, כמו בשנים קודמות, היתה "עניין של ?עיסקה מפלגתית' שמאחורי הקלעים". כך למשל, בעוד פרס ביאליק לחכמת ישראל ניתן אך ורק בעד מחקר, ספרו של הרב קפאח הוגדר כ"ספר מקורות" - ובכל זאת זכה.

אבל פרופ' יוסף יואל ריבלין, אשר כתב על "הליכות תימן" בעיתון "הארץ" ביוני 1962, שיבח את ספרו של הרב קפאח דווקא בגלל שבו המדע אינו גובר על הפולקלור. "בדרך כלל היו ?חכמים' גדולי תורה ו'אנשי מדע' החוששים ל'כבודם' נמנעים מעסוק ב'פולקלור', עניינים מן ה'חיים' והרבה מחיי ה'המון' מן ה'מטבח' ומן ה'שוק' ואפילו מעשי ילדות ותינוקות, ראו בזה פחיתת כבוד... אפשר לומר שבספר ?הליכות תימן' מופיע זו הפעם הראשונה בספרות ספר העוסק בעדה המזרחית, העומד מכל הבחינות בתחום החקירה במעלה העליונה... הייתי מאוד תאב לראות ספרים כבושם הזה גם משאר העדות".

בשנת 1973 זכה בשנית הרב יוסף קפאח בפרס ביאליק לחכמת ישראל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ