"על קוצר החיים" מאת לוקיוס אנאיוס סנקה | החיים, הוראות שימוש

הפילוסוף הרומי סנקה טען שהקובלנה השכיחה על הזמן המועט שהוקצה לאדם על פני האדמה אינה מוצדקת - החיים ארוכים דיים, אלא שרוב האנשים מכלים את זמנם על הבלים

נועה לימונה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נועה לימונה

על קוצר החיים

לוקיוס אנאיוס סנקה. תירגמה מרומית: נאוה כהן. הוצאת נהר ספרים, 96 עמ', 69 שקלים

האומנם "החיים קצרים והמלאכה מרובה", כדבר האמרה השגורה? הפילוסוף הרומי בן המאה הראשונה לספירה, סנקה, סבר שלא זו בהכרח המציאות, וכי במובנים מסוימים דווקא כשמרבים במלאכה, החיים נעשים קצרים יותר. סנקה טען שהקובלנה השכיחה על הזמן המועט שהוקצה לאדם על פני האדמה אינה מוצדקת - החיים ארוכים דיים, אלא שרוב האנשים מכלים את זמנם על הבלים וכך מקצרים את חייהם במו ידיהם, עד ש"זעום הוא אותו החלק של חיינו שבו אנו חיים" ו"כל שאר קיומנו אינו חיים אלא זמן ותו לא". בין ההבלים שבוזזים מאתנו את הזמן, מונה סנקה מידות רעות מוכרות כתאוות בצע, נהנתנות, גנדרנות, קלות דעת ובטלנות, אבל גם דברים שאנו רגילים לראות בהם מעלות כמו שקדנות, עבודה קשה, או השתדלות למען אחרים. ריבוי נכסים גם הוא מקור לצרות, שכן העשיר עלול להפוך לעבד של הונו, וזמנו מתכלה על שימורו ועל הטרדותיהם של המון בני החסות הפונים אליו בבקשות ובדרישות שונות. מה גם שבעלות על רכוש מחזיקה בתוכה את אפשרות אובדנו, ולכן בכוחה להפוך מקור לצער. מכלה-זמן נוסף הוא הזולת: הפטרון, המלווה, בן החסות, העבד, ואף האהובה והאשה - כולם גוזלים מהאדם את זמנו היקר. לכן, בשל עודף עיסוקים - בין אם הם מגונים או מהוגנים - נהפך האדם לטרוד, וכאשר האדם טרוד אין דבר המעסיק אותו פחות מאשר לחיות. כיצד לחיות וכיצד למות, אלה דברים שיש ללמוד אותם, אומר סנקה, וכדי ללמוד אותם יש להתפנות מטרדות, ולפנות אל המורים החכמים, הפילוסופים שקדמו לסנקה, שכן "הרעיונות שהונצחו על ידי החוכמה, להם מרוצת הזמן אינה יכולה להזיק".

אבל אם עלינו לוותר על כל אותם דברים שסנקה מכנה הבלים, מה יוותר לנו? מהם הדברים שראוי לעסוק בהם, ולהאריך את חיינו באמצעותם? סנקה אינו מורה על עיסוק מסוים, אלא על אופן בחירת העיסוקים. אם, למשל, השגת משרה בכירה ומכובדת, אך למעשה אתה משתוקק כל העת לרגע סיומה, סימן שאינך חי את חייך - אתה עוד אחד ש"נחפז במורד חייו וסובל מכמיהה לעתיד ומנטל ההווה". מסיבה זו אל לנו לקנא בבעלי השררה, משום ש"עניינים מעין אלה נקנים בדמי החיים". סנקה מציע במקום זאת לייחד את זמננו לטובת צרכינו שלנו, לתכנן כל יום כאילו היה הוא האחרון, ולזקק את ההווה כך שלא נמצא את עצמנו מייחלים ליום המחר, ואף לא יראים מפניו. כדי לחיות בהווה, עלינו להמעיט ככל האפשר בציפיות, שכן הציפייה "תלויה ביום המחר ומאבדת את היום הזה". כסטואיקן, סנקה האמין שהעתיד ממילא נתון לקביעת הגורל, ולכן אין טעם להגות בו. "חייה את חייך לאלתר", הוא אומר. סנקה שב ומזכיר לנו שלא הזמן שעבר הוא המדד לאורך החיים, אלא איכותם - אדם זקן שלא השכיל לנהל את חייו כיאות דומה לאונייה שנקלעה לסערה בצאתה מן הנמל, כך שלא גמעה כל מרחק, ושעות עברו עליה בטלטלה ובעמידה במקום. במקום לספור שעות ושנים, עלינו לדאוג למלא כל רגע ורגע בתוכן ראוי, שהוא תוצר של בחירה מודעת, ולא של היסחפות חסרת שליטה אחרי תשוקות שלנו או אחרי רצונותיהם של אחרים.

לוקיוס אנאיוס סנקה (שחי בין 65 לפני הספירה ל-4 לספירה) היה מדינאי, נואם ומחזאי רומי, שהשתייך לזרם הסטואה. הסטואה היתה אחת משלוש הפילוסופיות ההלניסטיות העיקריות, שדמו זו לזו בתפישתן הכללית את הפילוסופיה כאמנות תרפויטית. בשונה מן הפילוסופיה היוונית שקדמה להן, ואף מהמסורת המערבית בכללה, הן שאפו בעיקר להדריך את האדם ולהציע לו מתכון לשקט נפשי ולאושר. בכך הן קרובות דווקא לפילוסופיות המזרחיות שנעשות יותר ויותר פופולריות במערב. הסטואיקנים האמינו שגורל האדם נקבע מראש, ולכן הדרך הטובה לחיות היא לקבלו בהשלמה. כדי לצמצם את הסבל, מוטב להיות כמה שפחות תלויים בגורמים חיצוניים שאינם בשליטתנו ועשויים להשתנות לרעה. בנוסף, במקום להתמקד בהתרחשויות שאין לנו שליטה עליהם, עלינו להתמקד בשיפוטנו, המצוי תחת שליטתנו. כך, גם אם נגזר על כולנו למות, באפשרותנו לבחור כיצד להתייחס אל המוות. לפי הסטואיקנים, אין טעם לכעוס על דברים שאין בכוחנו לשנות, ולא להיקשר לדברים שסופם להילקח מאתנו. עלינו להימנע מלהשאיר קלפי מיקוח בידי הגורל, ולוותר מרצון על כל הנכסים שאובדנם יצער אותנו עוד לפני שיקרע אותם הגורל מידנו.

כסטואיקן, סנקה אמנם הטיף לוויתור על נכסים, אך הוא עצמו היה רווי בהם, וויתר (על חלקם) רק בשנים האחרונות לחייו. להגנתו טען, שאין חשיבות לעובדת עושרו או עוניו של אדם, אלא רק ליחסו כלפי עובדה זו. באופן כזה, סטואיקן יכול להיות עשיר כל עוד הוא לא נהפך לעבד של ממונו. מה גם שחייו של סנקה לא היו משופעים רק בטוב. בצעירותו הוא הוגלה לקורסיקה לאחר שהואשם, ככל הנראה שלא בצדק, בניאוף עם אחותו של הקיסר קלאודיוס. בשנת 49 לפני הספירה הוא נקרא לחזור לרומא לחנוך את נירון הצעיר, אבל אותו נירון, מאוחר יותר בחייו, ציווה על התאבדותו של סנקה לאחר ששמו נקשר בניסיון התנקשות בחייו של הקיסר. בנוסף, לאורך כל חייו בריאותו היתה רופפת ולא פעם שקל להתאבד. נראה אפוא שהיו לא מעט דברים בחייו של לוקיוס אנאיוס סנקה שהיה עליו להתייחס אליהם בהשלמה סטואית. ובכל מקרה, כמו שאמר פעם הפרופסור חיים יהודה רות, לצפות ממרצה לאתיקה להיות מוסרי, זה כמו לצפות ממורה למתמטיקה להיות משולש. בין אם סנקה נהג כפי שהטיף לאחרים לנהוג ובין אם נהג בצביעות, אפשר לצאת נשכרים מקריאה בטקסט הזה, וראוי לברך על תרגומו הקולח לעברית.

De Brevitate Vitae / L.Annaei Senecae

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ