בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשהגרילה היתה גרילה

שורשי האסטרטגיה של מאו אינם מרקסיסטיים בהכרח. מחשבתו רוויה בכתבים סיניים עתיקים על אמנות הלחימה

תגובות

גרילה והמלחמה נגדה - מורשתו הצבאית של מאו, מאת טל טובי, הוצאת כרמל, 2010, 216 עמודים

אם תהילתו של צ'ה גווארה נשענה במידה לא קטנה על מותו בטרם עת, או על מיעוט הצלחותיו הממשיות בשדה הקרב של המהפכה, הנה מאו טסה טונג, אפילו בסין ההיפר-קפיטליסטית, שמחוללי השינוי הכלכלי שלה בשנות התשעים חבים את הצלחתם לדנג קסיאו פינג, מי שמאו רדף, אפילו בסין זו נהנה מאו ממעמד של אבי ההצלחה, אף שמזכירים גם את "טעותו" הגדולה, "מהפכת התרבות". מצד שני, קנה המידה להצלחה בעולמנו הוא הניצחון. גם אילו ניצח היטלר - להבדיל, ומפחיד אפילו לכתוב את זה - היתה הקריירה שלו מתוארת כהצלחה, אולי לא בעברית אבל בשפות אחרות. מכל מקום, כיוון שהמהפכה שמאו הנהיג ניצחה, כתביו נהפכו לכתבים "תיאורטיים", משום שאפשר לנהוג על פיהם, ולנסות ולנצח כמו שעשו חייליו/לוחמיו.

הספר שלפנינו מוקדש לתפישת הגרילה של מאו, שנולדה ביחד עם לוחמת הגרילה שניהל, מאז 1927, לפרקים בניגוד גמור לעמדתה של ברית המועצות, עד ניצחון המהפכה ב-1949. אם לצמצם את העניין לכותרתו בהיסטוריה הסינית, הרי מדובר ב"מצעד הגדול". זה המצעד שבראשיתו כתב מאו גם שירים נפלאים וממש באותה עת גם מחשבות תיאורטיות על מלחמת הגרילה שניהל נגד הלאומנים ואחר כך גם נגד הכובשים היפאנים: "רוח ועננים קורעים לפתע את השמים, ואדוני המלחמה מתנגשים. / שוב מלחמה, / מרירות שוטפת גברים החולמים על כרית שעורה צהובה. / ובכל זאת דגלינו האדומים מזנקים מעל לנהר הטינג בדרכנו / לשאנגהאנג ולצוק הדרקון של לונגיין. / האגרטל המוזהב של סין מנותץ / אנחנו משפצים אותו, מאושרים להניח מאחורינו את כרי המרעה שלה". ממש אותו איש כתב כמעט באותה תקופה: "בלוחמת גרילה יש לבחור את הטקטיקה המראה כאילו אנו באים מהמזרח, אך בעצם יש לתקוף מהמערב; להימנע מתקיפת החזק; לתקוף את נקודות התורפה של האויב; לתקוף ולסגת; להנחית מתקפת בזק..."

הטקסט מלא הדגשות של ניגודים: טקטיקה מהפכנית וטקטיקה אנטי-מהפכנית. שורשיה של החשיבה הדיאלקטית הזאת אינם מרקסיסטיים בהכרח. מחשבתו של מאו רוויה בכתבים סיניים עתיקים על אמנות הלחימה. את הציטוט על הגרילה הבאתי מתוך הספר של טל טובי, שבו מובא במלואו תרגום (מאנגלית) של חיבור אחד על הגרילה מאת מאו, חיבור שעדיין לא תורגם לעברית, בניגוד לחיבורים אחרים. הם תורגמו בעיקר (בהוצאת "מערכות") כאשר נוצר, בסוף שנות השישים, קישור בתודעה הישראלית בין הגרילה הפלסטינית ובין אבות רוחניים כלשהם במזרח הרחוק. גם בספר של טובי יש פרק על הגרילה הפלסטינית, אבל מובן שכאן, בניגוד גמור לספר כולו, הגרילה נכרכת במונח "טרור".

לעומת תפישת הגרילה של מאו, שבאה לידי ביטוי ב"מצעד הגדול", תפישת הסוציאליזם שלו נחלה מפלות צורבות בשנים שבהן הנהיג באמת את סין, תחילה ב"קפיצה הגדולה קדימה" בין 1958 ל-1961, כאשר הוא וההנהגה הסינית ניסו להקפיץ את סין מעוניה האיכרי אל תיעוש מסוים, באמצעות קולקטיביזציה כפויה של החקלאות וייצור תעשייתי במסגרת החוות הקולקטיביות. הכישלון היה מחפיר וברעב שבעקבותיו מתו המונים, יש אומרים כשלושים מיליון בני אדם.

"מהפכת התרבות" ששטפה את סין תחת הנהגתו של מאו התחוללה מאז 1966, ונראה כי אף שהוא עצמו ביקש לסיימה ב-1969, בא קצה רק ב-1976, עם מותו. או אז נסללה הדרך לחזרתו להנהגה של דנג קסיאו פינג, עמיתו של מאו מאז "המצעד הגדול", דנג שנרדף בזמן "מהפכת התרבות". הוא יכול ליהנות היום מהתואר אבי ההצלחה הכלכלית של סין. גם "מהפכת התרבות" זרעה הרס עצום, ובמהלכה נעשו כמה ניסיונות להתנקש בחייו של מאו. בהמשכה נהרג, בתאונת מטוס מסתורית, מי שמאו ייעד להיות יורשו, לין פיאו, עד שספק אם אפשר שלא לכנות את המהפכה הזאת מלחמת אזרחים, שאותה בלי ספק חולל מאו.

פרי אנדרסון, ההיסטוריון המרקסיסט החשוב, במסה החגיגית "שתי מהפכות", שהתפרסמה השנה, הצביע על ההצלחה הסינית דווקא על רקע הסלידה של אנדרסון מברית המועצות וכישלונה. אפילו "הקפיצה הגדולה קדימה", שהביאה לרעב הגדול ביותר בתולדות סין, לא כוונה נגד חלק מהאיכרות, כותב אנדרסון, בניגוד לקולקטיביזציה הסובייטית של סטלין. יתר על כן, "כאשר חולל את ?מהפכת התרבות', כיוון אותה מאו גם נגד עמיתיו, בין השאר משום שנאלץ להכיר בכישלון ?הקפיצה הגדולה קדימה' ולהשלים עם מהפך של המדיניות האגררית שלהם, כשאי אפשר היה עוד להכחיש. אבל המניע החשוב יותר שלו היה למנוע כל שיעתוק סיני של הכת הביורוקרטית הקפואה אשר הנהיגה, כך הוא ראה זאת, את ברית המועצות אחרי סטלין... הוא לא פנה למנגנוני הביטחון, שאף פעם לא היתה להם חשיבות כמו ברוסיה, אלא לסטודנטים. על ידי כך שהתיר את החרצובות... עורר מאו אנדרלמוסיה מלמטה במקום לערוף מלמעלה, השליך מאו את הארץ למשך עשור של כאוס בר-שליטה".

ובכל זאת, קשה מאוד לקשור זרים לראשו של מאו דווקא בתחומים שבהם ספק אם היה באמת החשוב בין המנהיגים סביבו (לא רק דנג, אלא גם צ'ו אן לאי). לעומת זאת, את הקומוניזם הלוחמני, זה שעיקר פעילותו היתה גרילה, מתאר הספר הזה היטב. לפחות כך יכול לחזור לשיח המקומי המונח "גרילה", אחרי שקבוצה של משוררים, רובם בינוניים ביותר, קילקלה אותו משך כמה שנים.

אני מודה כי העובדה שחיבורו של מאו, המובא, כאמור, כפרק שלם בספר ותורגם מאנגלית, גרמה לי לתסכול. אחרי הכל, טובי עצמו מדבר הרבה על המקורות הסיניים של תורת הלחימה המאואיסטית. וכך, כאשר מופיע, למשל, הביטוי "הדרך הנכונה", כשהוא מתורגם מאנגלית, הוא יכול להיות גם "הדרך הצודקת". ומהי בסינית הדרך הנכונה? האם זו "הדרך" החשובה כל כך במחשבה הסינית? אני יודע שהשאלה הזאת נשמעת טריוויאלית, אבל באמת, בכל דיון על סין המודרנית מתעורר צמא, לא בלתי סביר, לידע הסינולוגי.

טובי סוקר גם את הניצחון הווייטנאמי על הצרפתים כחלק מההצלחה של תורת מאו, לא רק הצלחה של הגנרל נגויאן ואן גיאפ, אלא גם של הו צ'י מין, מנהיג הקומוניסטים הווייטנאמים. לא כל כך ברור לי מדוע זוכה לתיאור כמעט שולי דווקא המפלה הגדולה ביותר שהנחילו לוחמי גרילה לאימפריה כלשהי, זו שהנחיל הווייטקונג לארצות הברית. מכל מקום, טובי סוקר גם את תבוסתם של לוחמי הגרילה במאלאיה, זו המלחמה המעוררת מדי פעם נוסטלגיה באהוד יערי מהערוץ השני, בכל פעם שהייאוש והתוגה ממלאים את לבו נוכח סבך הבעיות של עמנו. כך, למשל, התעקש הפרשן הנועז להבין מדוע אין כוחות הביטחון שלנו עוטפים בעור חזיר את גוויות הפלסטינים שביצעו פיגועי טרור, כמו שנהגו הבריטים במוסלמים במאלאיה. ועובדה, הבריטים ניצחו ואוכלים חזיר עד היום.



מאו. האגרטל המוזהב של סין מנותץ



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו