בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האומנם נולד אלתרמן היום לפני מאה שנה?

מחר, ב-14 באוגוסט, ימלאו בדיוק מאה שנה להולדתו של המשורר הנערץ - אלא אם נכון התאריך המצוין בדרכונו ובתעודות אחרות, שעל פיו נולד דווקא שנה אחר כך, ב-1911, ולאו דווקא בוורשה

תגובות

אם לא יחולו שינויים של הרגע האחרון, יתקיים היום במועדון "צוותא" בתל-אביב אירוע שכותרתו: "מה נתן היה אומר?" באירוע ישתתפו כמה חוקרי אלתרמן (בכללם כותב שורות אלה), משוררים ואמנים. כל זאת ברוח המפגשים, הכנסים והאירועים לרגל שנת המאה להולדת אלתרמן, שאנו עדים להם זה כמעט שנה. בהבדל אחד, שהודגש היטב בלשון המודעה שפורסמה לפני שבועות אחדים ב"הארץ": "חוגגים מאה לאלתרמן עם מיטב היוצרים והמומחים, בדיוק יום לפני התאריך העגול, ב-13 לאוגוסט, יום שישי בשעה 11".

מהו, אם כן, אותו תאריך עגול?

בספרו "פרקי ביוגרפיה" כותב מנחם דורמן: "בנם-בכורם של בלקה ויצחק אלתרמן נולד בט' באב תר"ע". אגב, דורמן אינו מסתפק בהבאת הנתון העובדתי היבש, והוא בוחר לציין כי "מכל שלוש מאות ושישים ימות השנה בחר לו הגורל דווקא את היום הזה כיום הולדתו של נתן אלתרמן". כוונת הדברים ברורה: תשעה באב הוא יום בעל מעמד מיוחד בזיכרון הלאומי, בהיותו מזוהה עם חורבן ירושלים ואובדן הריבונות, אך גם עם התקווה לתיקון ולגאולה. ישנה גם מסורת הקושרת את תשעה באב עם יום הולדתו של המשיח. דורמן נמנע עם זאת מלציין בגוף הספר את התאריך הלועזי המקביל, שהוא 14 באוגוסט 1914, היינו בדיוק מחר לפני מאה שנה; אלא שבלוח הכולל של "תאריכים בחייו של נתן אלתרמן", המובא בסיום הספר, נכתב במפורש: "1910, נולד בווארשה, ביום ט' באב (14.8.1910), לבלקה ויצחק אלטרמן".

זה, אם כן, התאריך הרשמי והמקובל לגבי מועד לידתו של נתן אלתרמן, ועל פיו אנו אמורים לציין את שנת המאה להולדתו של המשורר. ואם אמנם כך, האם יש לציין זאת על פי התאריך העברי או התאריך הכללי? לפני זמן לא רב שמעתי מפי אורה טבת (ליבוביץ), בת-דודתו של נתן אלתרמן, כי במשפחת אלתרמן נהגו לציין את יום ההולדת דווקא בהתאם לתאריך העברי, היינו בתשעה באב (השנה חל תשעה באב ב-20 ביולי, היינו לפני 25 יום). טבת הוסיפה וסיפרה לי כי כשחגגו את יום ההולדת בחוג המשפחה נהגו לומר כי זה יום הולדתו של המשיח, והיא, כשלעצמה, לא היתה כלל מודעת לתאריך האזרחי.

אולם במישור הציבורי הדבר היה שונה: כשמלאו לאלתרמן חמישים שנה (לשנת השישים הוא כבר לא זכה להגיע), ציין מוסף "דבר" את יום הולדתו במוסף לספרות של יום שישי, 19 באוגוסט, היינו בשבוע שחל בו 14 באוגוסט, ולא בסמוך לתשעה באב (שחל באותה שנה ב-2 באוגוסט). במסגרת ההיערכות להוצאת המוסף פנה העורך חיים שורר לדוד בן-גוריון בבקשה לכתוב דבר מה לרגל יובלו של אלתרמן. בן-גוריון סירב, אך במקום זה שלח לאלתרמן איגרת ברכה, הפותחת במלים "נתן א. היקר והאהוב". איגרת זו נכתבה ב-12 באוגוסט 1960, מתוך הנחה שתגיע ליעדה ב-14 באוגוסט, היינו ביום ההולדת עצמו. לשם השוואה כדאי לציין כי את יום הולדתו של עגנון נהגו לציין בחייו, ואף נוהגים כך אחרי מותו, סביב תשעה באב, אף שנמצאו עוררין על הגירסה כי הוא אכן נולד בתאריך זה. לא כך לגבי אלתרמן, שיום הולדתו צוין אז ומצוין גם עכשיו על פי הלוח הכללי, בהתעלמות גמורה מן התאריך העברי, היינו תשעה באב. האם יש לכך קשר לדימויו ה"דתי" של עגנון לעומת דימויו ה"חילוני" של אלתרמן? קרוב לוודאי שכן.

אולם כמו במקרה של עגנון, גם במקרה של אלתרמן מלווה תאריך הלידה הרשמי בסימן שאלה כלשהו, אף שעניין זה כמעט שלא עלה עד כה לדיון. לפני כמה חודשים הגיע אלי מכתב בדואר האלקטרוני מד"ר יוסף גלובינסקי, רופא עיניים שמקדיש בשנים האחרונות חלק ניכר מזמנו ללימודי אלתרמן ולכתיבת דברי פרשנות על יצירותיו, המתפרסמים בעיקר באינטרנט. במכתבו הפנה גלובינסקי את תשומת לבי לכך שתאריך הלידה המופיע בתעודת ההסמכה של אלתרמן מן המכון החקלאי בננסי שונה מהמקובל. תעודה זו, השמורה בארכיונו של הסופר במרכז קיפ שבאוניברסיטת תל-אביב, הוצגה לאחרונה בתערוכה "משורר בעירו". התאריך הרשום בתעודה הוא 3 באוגוסט 1911, ולא 14 באוגוסט 1910. גם רישום מקום הלידה במסמך זה מעורר כמה סימני שאלה, שיתבררו להלן. אם אמנם כך, תהה גלובינסקי, אולי שנת המאה לאלתרמן, הנחגגת ברוב עם, הקדימה את זמנה, ועוד חזון למועד.

מן הראוי איפוא לחזור ולהתבונן בתעודה זו, שהונפקה ב-22 ביולי 1932, ובה כתוב כך: "Ne a Otvetzk (Palestine) le 3 Aout 1911", ופירושו: "נולד באוטבצק (פלשתינה) ב-3 באוגוסט 1911". מנחם דורמן, שהכיר היטב מסמך זה, מציין בהערת שוליים כי "בפרטים האישיים הרשומים בתעודה זו יש כמה קוריוזים, כגון זה שמסיה אלתרמן נולד ב'אטווצק (פלשתינה) ב-3 באוגוסט 1911'. האם בעל התעודה מסר בעצמו את הפרטים האלו?" ("נתן אלתרמן: פרקי ביוגרפיה", עמ' 328). אם אכן ישנם "קוריוזים" במסמך זה, כדברי דורמן, הרי הקוריוז העיקרי הוא בעצם הצירוף המטעה שיצר הפקיד שערך את התעודה בין השם "אוטבצק" (או אוטבוצק) - שהיא עיירה קטנה בפולין, ארץ הולדתו של אלתרמן, לבין "פלשתינה" (היינו: ארץ-ישראל המנדטורית), מקום מגוריו בזמן שלמד בננסי.

ספק בעיני אם אפשר להתייחס גם ליתר הפרטים שבתעודה כאל קוריוז, ולו מסיבה אחת: הנתונים המובאים כאן הן ביחס למקום הלידה והן ביחס לתאריך הלידה מתבססים על מקור בהחלט מהימן, והוא הדרכון שהחזיק אלתרמן בידו ואשר הונפק על ידי ממשלת המנדט ב-9 בספטמבר 1929, ממש ערב יציאתו ללימודים בחוץ לארץ. מן המפורסמות הוא כי הפקידות הבריטית בארץ-ישראל התייחסה בכובד ראש לגבי פרטי הרישום בדרכונים, שאותם רשמה על בסיס מסמכי זיהוי שונים שהוצגו לפניה: כגון תעודת לידה, דרכון קודם, תעודת מסע וכו'.

בדרכונו של אלתרמן, המצוי גם הוא בארכיון, מצוין כי נושא התעודה אכן נולד באוטבוצק (אף כי בטעות נרשם: Otmotzk) וכי שנת לידתו היא 1911. בזה נמצא הדרכון מערער לא רק על המידע המוסכם ביחס לתאריך הולדתו של אלתרמן, אלא גם ביחס למקום הולדתו. לפי הידוע, נולד אלתרמן בוורשה, לשם הגיעו הוריו, כל אחד בנפרד, מן האזור שבו נולדו וגדלו - החלק הדרומי-מזרחי של בילורוסיה (כיום בלארוס). ורשה היתה אז עיר הבירה של "פולין הקונגרסאית", ישות אוטונומית למחצה וחלק מן האימפריה הרוסית הגדולה, מוקד משיכה לעשרות אלפי יהודים שהגיעו אליה ממקומות שונים ברחבי האימפריה.

זאת ועוד: ציונה של "אוטבוצק" כמקום הלידה של אלתרמן לא נראה מצוץ מן האצבע. אוטבוצק (Otwock), השוכנת על ציר הרכבת מזרחית לוורשה, היתה עיירת קיט, שבה היה יישוב יהודי צפוף. אל אוכלוסיה הקבועים של העיירה נוספו בכל קיץ רבים מבני הבורגנות היהודית של ורשה. הנסיעה לאוטבוצק היתה אהובה במיוחד על סופרים ואנשי אינטליגנציה יהודים, שיצאו לשם כיחידים או בחבורה, ובמשך הקיץ היו מרבים להיפגש, להתווכח ולעסוק בכתיבה. על כך כתב בהרחבה אלחנן צייטלין, בנו של הסופר הלל צייטלין, בספרו "אין א ליטערארישער שטוב" (ורשה, 1937), שבו תיאר את חוג הסופרים שנפש באוטבוצק, תוך אזכור מפורש של יצחק אלתרמן כאחד מן החבורה.

עדות נוספת כלולה בשיחה שהתקיימה ב-1972 במוסקבה עם גיטל ביאלי-אלתרמן, אחות אביו של נתן אלתרמן. בשיחה זו ציינה הדוברת במפורש, בתארה את אורח החיים של המשפחה, כי האלתרמנים נסעו מדי קיץ למקום נופש - "קייטנה שכרו מדי שנה בשנה בקיץ. בשפידר, בפאלניץ, באוטבוצק, מדי שנה בשנה" ("מחברות אלתרמן" ג', עמ' 164). מה ימנע מאתנו איפוא מלשער כי נתן אלתרמן, שהוא יליד אוגוסט, נולד באוטבוצק בעת שהוריו שהו שם באחת מחופשות הקיץ שלהם? ואם אמנם כך, מדוע לא נאמץ את הגירסה שלפיה שנת לידתו היא 1911 ולא 1910, כפי שסברנו תחילה?

לנוכח דילמה זו נראה היה כי מה שמתבקש הוא לערוך בדיקה במאגרי מידע בפולין; כך, אולי, אפשר יהיה להכריע בצורה מוסמכת בין שתי הגרסאות. אי לזאת פניתי אל ד"ר מרצ'ין אורינוביץ', המשמש חוקר במכון לזיכרון לאומי בוורשה, ואשר עמו אני נמצא בקשרי עבודה, וביקשתי ממנו לערוך את הבירורים הדרושים. אחרי ככלות הכל, מדובר בכל זאת בנתונים הקשורים למועד לידתו ולמקום לידתו של אדם שרק בשנה החולפת, במסגרת חגיגות המאה, חזרנו ואשררנו קבל עם את מעמדו כמשורר לאומי.

אורינוביץ', המכיר היטב את נבכי הארכיונים של פולין, לא חסך כל מאמץ כדי להגיע לחקר האמת: אחרי בירורים שערך במקומות שונים באוטבוצק, הופנה אורינוביץ' אל מרשם התושבים בקארצב הסמוכה, שבה נשמרו הנתונים לגבי שני המקומות, אך העובד שבדק את החומר - לחוקרים אין רשות כניסה למקום זה - מסר לו כי השם "אלתרמן" אינו מופיע כלל בתעודות לידה מן השנים 1910-1911. לאחר מכן פנה אורינוביץ' לארכיון המדינה בוורשה, ושם בדק באופן אישי מיקרופילמים של תעודות לידה (ברוסית) שעוד נותרו מאותה התקופה, אך גם במאגר זה לא היה זכר לשם "אלתרמן". משמע שאף אחת משתי הגירסאות לא קיבלה חיזוק או אסמכתא, לכאן או לכאן. מה שהפתיע בכל זאת הוא שגם אחרי שתי מלחמות עולם אפשר למצוא בארכיון בוורשה לפחות חלק מן המסמכים המתייחסים לאוכלוסיית העיר מראשית המאה, היהודים בכלל זה, אף אם לא את כולן.

בהעדר תיעוד נוסף, מתגנב בכל זאת חשש ללב אם אכן ניתן לערער על המוסכם ולאמץ את הגירסה החדשה על סמך הנתונים שבידינו, אף כי יש להניח כי הפרטים הרשומים בדרכון המנדטורי של אלתרמן, שעל פיהם נכתב מה שנכתב בדיפלומה בננסי, אכן מתבססים על תעודת הלידה או על מסמך מקביל כלשהו שנמסר לרשם. אלא שמול גירסה זו ניצבת בכל זאת הגירסה המקובלת, המוצגת על ידי דורמן, אשר נסמכת על כך כי גם אלתרמן וגם אחרים התייחסו אל שנת 1910 (או תר"ע) כאל שנת הלידה שלו, ויום הולדתו צוין, כאמור, בתשעה באב, או סביב 14 באוגוסט.

במסמכים הנמצאים בידי ואשר בהם התבקש אלתרמן עצמו לרשום או להצהיר על תאריך לידתו - למשל לקראת גיוסו לצבא ב-1948, או, להבדיל, כשאושפז בבית החולים איכילוב במארס 1970, נקב תמיד בשנת 1910 כשנת הולדתו, ללא היום והחודש; אם נדרש להתייחס לארץ הלידה כתב בכלליות "פולין", ונמנע מלפרט את מקום הלידה עצמו. מידע זה נמצא מאושר בשורה של פרסומים רשמיים ומוסמכים אשר הופיעו עוד בחייו - בכלל זה בערכים המוקדשים לו באנציקלופדיה העברית (כרך ג', תשי"א), וב"לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים", בעריכת ג. קרסל, שראה אור בתשכ"ו. פרסומים אלה קובעים את שנת 1910 (קרסל מוסיף גם: תר"ע) כשנת הלידה שלו, ואת העיר ורשה כמקום שבו נולד.

אם אמנם כך, מנין בכל זאת הגירסה החלופית? השערתי היא זו: כמו אלפי יהודים אחרים הגיעו בלה ויצחק אלתרמן מערי "תחום המושב" הרוסי לוורשה והקימו שם את ביתם. יצחק אלתרמן אף פיתח במקום קריירה מרשימה בתחום החינוך העברי. עם זאת, לישיבתם בוורשה, כמו לזו של יהודים רבים אחרים, לא היה בסיס חוקי: הם התגוררו בה לא מעט שנים (יצחק אלתרמן - קרוב לעשר שנים, רעייתו קצת פחות) במעמד של "שוהים בלתי קבועים", כפי שמאשר דורמן עצמו (עמ' 28). מצב זה לא פגע אמנם בשיגרת החיים, אך העמיד שורה של קשיים אדמיניסטרטיביים. הקושי ברישום יילודים ובהנפקת תעודות לידה היה, מן הסתם, רק אחד הקשיים שעמו נדרשו להתמודד. נוח היה יותר לבצע פרוצדורה זו מחוץ לעיר הגדולה, למשל באוטבוצק, שהיה בה יישוב יהודי צפוף, ושבה המנגנון הביורוקרטי היה פחות מסורבל ופחות נוקשה.

וכך, במלאות שנה להולדתו של הילד נתן - בקיץ 1911 - בעת, ששהו הוריו, כמנהגם, ב"קייטנה" באוטבוצק, פנה יצחק אלתרמן אל הרשם המקומי ודיווח לו על לידת בנו. התאריך שמסר לרשם היה 3 באוגוסט 1911, כאילו הלידה התרחשה זה עתה. ומדוע בחר אלתרמן דווקא ב-3 באוגוסט ולא ב-14 בחודש? התשובה פשוטה: מי שבודק את ההתאמה בין הלוח האזרחי לבין הלוח הכללי מגלה מיד כי בשנה שאלתרמן-האב התייצב בפני הרשם באוטבוצק חל תשעה באב ב-3 באוגוסט.

לאור הדברים האלה דומה שאפשר להשמיע צפירת ארגעה, ולומר כי החשש שהתעורר בראשית הדברים, שמא נעשה משגה בציון שנת המאה להולדת אלתרמן, וכי תאריך הולדתו שונה ממה שסברנו תחילה, היה כנראה חשש שווא: שנת תש"ע2010/ היא אכן השנה הנכונה לציון יובל זה. מזה אנו גם למדים כי האירוע המתוכנן להמשך היום לצורך ציון "התאריך העגול" של יום ההולדת אכן מתקיים במועדו. שאלה לעצמה היא אם לא ראוי היה מלכתחילה ששנת אלתרמן, שאותה מיהרו לציין בכל אתר ואתר עוד בטרם מלאת לו מאה שנה, תוכרז בתאריך זה. אך את הנעשה אין להשיב, מה עוד שמתקבל הרושם כי ההתכנסות הצפויה היום בצוותא תשמש אות פתיחה לסיבוב נוסף של אירועים העשויים להימשך עד אוגוסט 2011, המועד שעליו הצבענו, ולו לרגע, כעל יום הולדת המאה של המשורר הנערץ.



תעודת ההסמכה של נתן אלתרמן מן המכון לחקלאות של אוניברסיטת ננסי באדיבות ארכיון אלתרמן, מרכז קיפ, אוניברסיטת תל-אביב


נתן אלתרמן. ''נולד באוטבצק - פלשתינה - ב-3 באוגוסט 1911''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו