שנאה

תירגם מפולנית דוד וינפלד

ויסלבה שימבורסקה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ויסלבה שימבורסקה

הביטו מה יעיל עודנו כשר הבצוע שלה,

ואיך היא מחזיקה מעמד איתן

במאה שלנו, השנאה.

באיזו קלות היא מדלגת על משוכות גבוהות.

באיזו קלות היא עטה, לוכדת.

היא איננה כמו הרגשות האחרים,

מבגרת וצעירה מהם, בד בבד.

יולדת בעצמה את הסבות

שמחיות אותה.

אם היא נרדמת, הרי לעולם לא לנצח.

נדודי שנה לא מחלישים אותה, אלא מחזקים.

דת לא דת -

העקר לכרע על קו-הזנוק.

מולדת לא מולדת -

העקר לזנק למרוץ.

בתור התחלה, גם הצדק הוא לא רע.

אחר-כך כבר תדהר מכח עצמה.

השנאה. השנאה.

העויה של אקסטזת אהבה

מעקמת את פניה

אח, אותם רגשות אחרים,

תשושים, לא יוצלחים.

ממתי יכולה אחוה לבנות

על המונים?

כלום אי-פעם הגיעה החמלה

ראשונה למטרה?

כמה בעלי רצון טוב מלהיב הספק?

רק היא, שיודעת את שלה, מלהיבה.

כשרונית, קלת תפיסה, חרוצה להפליא

היש צרך לומר כמה שירים חברה. למספר את הדפים שהוסיפה לספרי ההיסטוריה

כמה שטיחי-אדם פרשה,

בכמה ככרות, אצטדיונים.

אל נלך שולל:

בכחה ליצור יפי.

נהדרים הבהקיה בליל עלטה.

מרהיבים ענני הפצוצים המתמרים בשחר ורד.

קשה להכחיש את פתוס עיי החרבות

ואת ההומור הגס

של העמוד האיתן שמזדקר מעליהן.

היא רב אמן של נגודים

בין קולות נפץ ודממה,

בין דם אדם ושלג לבן.

וחשוב מכל, מוטיב המרצח ללא דפי

שנצב מעל הקרבן המגאל -

לעולם אינו משעמם אותה.

נכונה כל רגע למשימות חדשות.

אם היא אנוסה לחכות, תחכה.

אומרים שהיא עורת, עורת?

יש לה עיני צלף חדות.

והיא צופה ללא חת אלי עתיד

- היא לבדה.

מתוך: סוף והתחלה, 1993

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ