בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חמש שאלות לאברהם אהוביה | תנ"ך עברי-עברי

תנ"ך רם הוא תרגום של התנ"ך מעברית מקראית לעברית מדוברת. לקראת חג מתן תורה אברהם אהוביה המתרגם משוכנע שזהו פתרון נפלא לכל מי שנמנע לפתוח את התנ"ך בשל קשיי הבנה ושתרגומו יקרב את התנ"ך אל הקוראים

תגובות

פרויקט תנ"ך רם מתרגם את התנ"ך מעברית מקראית לעברית בת ימינו ותכליתו לקרב את הציבור אל ספר הספרים של העם היהודי. תנ"ך רם (הוצאת ידיעות ספרים והוצאת רם) מיועד לתלמידים בבתי ספר, עולים חדשים ולקהל חובבי מקרא המתקשים להתמודד עם הטקסט המקראי והבנתו. על מלאכת התרגום הופקד אברהם אהוביה, 88, איש חינוך וחוקר תנ"ך, שבמשך שנים ארוכות שימש מורה לתנ"ך והיה מנהל בית ספר ומפקח. אהוביה חיבר עשרות מאמרים בחקר התנ"ך והרצה במדור "פרקי היום בתנ"ך" שב"קול ישראל". מה ההבדלים בין העברית המקראית למדוברת, והאם זו האחרונה תכחיד את הראשונה. הנה פסוק אחד לדוגמה: "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה" (בראשית, פרק כג', א'), הופך בתרגום לעברית מדוברת ל"שרה חיתה 127 שנה; אלה היו שנות חייה של שרה".

למה לתרגם את המקרא מעברית לעברית?

"מלכתחילה הרעיון הזה לא עלה בדעתי. רפי מוזס, המו"ל שלי, הביא לי את ההצעה הזאת, וצריך היה לשכנע אותי, שאכן ארון הספרים - ולאו דווקא של תלמידי בית הספר - זקוק לכך. השתכנעתי. הרי ידוע שכולנו מתגאים בתנ"ך, אבל לא כולנו יודעים אותו. גם משכילים. אנשים פונים אל הספרות, אל שאר יצירות הרוח, ונמנעים מלפתוח את ספר התנ"ך, כי קשה להבינו. גם קריאת טקסט תוך חיפוש פירושים מייגעת, ויש שמוותרים עליה".

תוכל לאפיין את המתנגדים למפעל התרגום?

"עם הופעת החוברות של תנ"ך רם שהיו מיועדות לבתי הספר קמה ?סערה תקשורתית' שהפתיעה אותי. אני הבחנתי בין סוגים שונים של מניעי המגיבים. משרתי החינוך, הקרובים למשרד החינוך, ראו בחוברות האלה אסון וסכנה לילדי ישראל, שמא יקראו את התרגום ולא את המקור. אנשי עט - התחיל בכך אורי אורבך - רגזו או הצטערו בהזדמנות הזאת על מצבו הירוד של ספר הספרים בקרב תלמידי ביה"ס ובקרב עם ישראל. הם גם נגעו בחולשות שגילו פה ושם בחוברות תנ"ך רם והגיבו - מי ברוב טעם, ומי בפחות. נכון שהופתעתי וגם נפלה רוחי לפעמים. עידוד רב קיבלתי ממכתבי מורים והורים, שהתלהבו מן החוברות, והודו לי על שעזרתי להם".

השפה התנ"כית מאבדת מקסמה בעקבות תרגום עדכני: במקום "לך לך מארצך וממולדתך" נשאר "עזוב את ארצך ואת מולדתך".

"אני איני סבור כך. התרגום הפרוזאי אינו מתחרה עם הסגנון הנשגב של הטקסט המקורי, ומסתפק בהעברת המסר שבטקס המקורי. אין ביכולתו ואין בכוונתו לפתות את הקורא לשנן את לשונו. את זאת עושה - כפי שהוכח בכל הדורות - הטקסט המקורי. אני מאמין שהגישה אל התנ"ך שמכיל תרגום תהיה קלה יותר. לי קורה שאני פונה אל התרגום האנגלי של התנ"ך כדי להבהיר לעצמי קושי בהבנת הטקסט המקראי; ואם הפנייה שלי הצדה עוזרת לי, אורות עיני. גם הקוראים את הטקסט המקראי, כשייתקלו בקושי להבין פרט, יפנו לתרגום ויחזרו לטקסט מלאי סיפוק, שהקושי אינו עוד קושי. ההתמצאות בפסוקים - אם תירכש - לא תאבד. אין לי ספק שרק הטקסט המקראי, כפי שהוא, מזמין את הקוראים לקרוא בו עוד ועוד עד שייכנס לנשמתם.

אבל את מה שנותן התרגום לא נתנה בעצם כבר הפרשנות למקרא?

"הפרשנות עניינה לפרש קשיים לא רק מילוליים, אבל גם מילוליים. אנחנו חילקנו את העמוד לשניים: בטור הימני הטקסט המקראי ובטור משמאל באותיות בגודל כמעט זהה התרגום. אף על פי שהתרגום שלנו אינו מתכוון לפרש, נכון שעצם העברת השפה הקשה לשפה קלה היא במידה מסוימת פירוש".

האם התרגום המילולי שומר על הקצב והמבנה הלשוני וכמה זמן עמלת על התרגום?

"על התרגום עבדתי ארבע וחצי שנים. ועוד הוספתי זמן להגהות ותיקונים וכדומה. לצערי אין התרגום שלי שומר - אלא מעט - על הקצב בטקסט המקורי, ולא על סגנון נשגב. לא התכוונתי להתחרות ביופיו של הסגנון התנ"כי. תירגמתי את המסר שבטקסט המקראי. בזה כמובן נופל התרגום מן המקור, אבל אני לא התכוונתי כלל להתחרות בו".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו