בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אפריל שבור" מאת איסמעיל קאדרה | רקמת האבל

"אפריל שבור" הוא סיפור פשוט שמהפנט במורכבותו הפילוסופיות. איסמעיל קאדרה, שמיקד את מבטנו בגאולת הדם, היטיב להמחיש את התפקידים הקוטביים שמנהג מחריד זה ממלא בחיי בני עמו ההרריים

תגובות

אפריל שבור

איסמעיל קאדרה. תירגם מאלבנית והוסיף אחרית דבר: רמי סערי. הוצאת כתר, 219 עמ', 89 שקלים

באחד מלילות הסתיו הקרים במחצית השנייה של המאה ה-19, דפק הלך זר על דלתה של משפחת ברישה בכפר ברזפטוהט שברמה ההררית בצפון אלבניה, וביקש קורת גג ללון. האורח האלמוני התקבל לפי כל כללי הקנון, קובץ חוקים עתיק שרואה באורח שווה מעמד לאלוהים ("מראשיתו ועד אחריתו שייך ביתו של האלבני לאלוהים ולאורח"), ובבוקר לווה על ידי בן משפחה, כנהוג, עד לקצה הכפר.

לפתע נשמעה ירייה. האורח נרצח לעיני מלווהו. הקנון פוסק חד משמעית, שאם אדם מלווה את רעהו והלה נרצח לעיניו, מוטלת על המלווה החובה לגאול את דם הנרצח. הנה כי כן, באותו רגע מר וחסר תוחלת, נפתח מעגל דמים חדש בין שתי משפחות מורחבות: בין משפחת ברישה, שאירחה את האלמוני ועל כן חובת הנקמה מוטלת עליה, ובין משפחת קריאצ'יצ'ה, שאחד מבניה התגלה כרוצחו של האלמוני.

הסיפור מתחיל מקץ 70 שנה ו-44 קברים משני צדי הסכסוך, כאשר אביו של ג'ורג ברישה מצווה עליו לנקום את רצח אחיו הבכור. הראייה לדחיפות: כתמי הדם על חולצתו הלא מכובסת של הנרצח שהחלו להצהיב וזועקים לגאולת דם. ג'ורג הצעיר אינו רוצה להיגרר לטירוף אבל מחויב לציית. חוקי הקנון מוחלטים ואסור לערער עליהם, להתמרד או לשאול שאלות.

שלושה מושגי יסוד כובלים את ג'ורג מאז שנולד ומנווטים את גורלו: הקנון, שאין לחלוק על חוקיו, הבסה, שהוא פרק זמן קצוב של 30 ימי הפסקת אש, שבמהלכם הרוצח חסין מפני נקמה, וג'קס, שפירושו בן-מוות, כינוי שחל על כל רוצח-נוקם בתורו, והופכו בתום הבסה למטרה הוודאית והבלתי נמנעת של הנקמה הבאה. "עד שלא תביא גאולה לדם אחיך, אין לך חיים, ואל תחשוב על שום דבר אחר!" אמר האב את האוקסימורון המצמרר לבנו, שהרי חייו של ג'ורג יהיו קצובים מראש אחרי המעשה, אלא אם כן יסתגר באחד ממגדלי הבידוד, שג'קסים רבים נמלטים אליהם ובכך גוזרים על עצמם מאסר עולם גרוע ממוות.

גאולת הדם מתבצעת ב-17 במארס, והמשפחות מסתגרות במגדלים שתפקידם דומה לאלו של ערי המקלט במקרא. ג'ורג משלם את מסי הדמים, כנדרש, לנסיך שבמגדל באורוש, חובה שמוטלת על כל רוצח-נוקם והנה, סוף-סוף, הוא חופשי ואדון לחייו, עד ה-17 באפריל. יש לו 30 ימי חסד עד שיופקר דמו. מה יעשה בזמן שנקצב לו? האם ישקע בדיכאון או יתיר את הרסן? האם ימיט חרפה על קרוביו וינוס אל אחת מערי השפלה או שייכנע לחוקי הקנון? ג'ורג החליט לצאת למסע שיטוטים על פני מרחבי הרמה ולהקדיש את זמנו למחשבות והתבוננות. הסרט השחור שעל שרוולו מסמן שרצח או שהוא עתיד להירצח. זהו קוד נפוץ במחוזות ההר, והבריות שהוא פוגש נוהגות בו בדרך ארץ. מחשבות הצעיר נתונות לחוקי הקנון. הוא הוגה באלה שמעורבים בגאולת דם לעומת אלה שאינם מעורבים בה. האם האחרונים מאושרים יותר?

ג'ורג נזכר בדברי אביו, שאמר: "אדוני אלוהים הטביע שתי אצבעות של כבוד באמצע המצח של כל אחד מאתנו", והוא מבין שהכוונה לקליעים שחודרים למצח. "ברגע ההוא נבצר ממנו לומר לעצמו אילו חיים היו טובים יותר: הקיום הרגוע והמאובק באבק השיכחה שאפיין את הווייתו מחוץ למערכת של גאולת הדם, או אולי דווקא הקיום האחר, המסוכן, זה שהיה מעוטר מראשיתו ועד סופו ברקמת האבל כמקושט בחוט זוהר".

ג'ורג המשיך במסעו הסהרורי. ובאותה עת עשתה את דרכה מרכבה מרופדת בקטיפה שחורה מעיר הבירה טיראנה לעבר רכסי הרמה, ובה זוג צעיר בירח דבש: בסיאן וורפסי, סופר נלהב ששבוי בקסם המיתי של הקנון, "יצירה נוראה אבל נשגבת מאין כמוה", ורעייתו היפה דיאנה, שצופה לקראת הבאות באי-שקט ובספקנות. שני מעגלי הקיום - זה של ג'ורג' החי על זמן שאול וזה של בסיאן ודיאנה שכל החיים לפניהם, עתידים להתנגש ולחולל זעזוע עמוק בשלושת הדמויות, שאחריו שום דבר לא יהיה עוד כשהיה.

"אפריל שבור" הוא סיפור פשוט שמהפנט במורכבותו הפילוסופית. גאולת הדם, הגיבורה המרכזית של העלילה, היא נורמה ערכית עתיקת יומין שנפוצה בתולדות העמים הקדומים ותופסת מקום חשוב בכתבי כל הדתות הגדולות, כמו גם במסורות שבטיות, בעיקר באזור הים התיכון וביפאן הפיאודלית. איסמעיל קאדרה, שמיקד את מבטנו בגאולת הדם שרווחה, ועודנה רווחת, באזורי הרמות הצפוניות השוממות של ארצו, היטיב להמחיש את התפקידים הקוטביים שמנהג מחריד זה ממלא בחיי בני עמו ההרריים. מצד אחד, חוקי הקנון ובהם הסוגיות של גאולת הדם נועדו להשליט חוק וסדר במחוזות שבהם לא היתה מערכת חוקים מרכזית, ומצד שני, נתנו חוקים אלה לגיטימציה לאלימות חסרת פשר וגרמו לפחד, הסתגרות והכחדת משפחות שלמות, דור אחרי דור.

הקנון, בהיותו מערך מובנה של כללי מוסר שורשיים, במלותיו של בסיאן: "החוקה של המוות", הצליח ללכד ובה בעת לפלג, בשיטת הפרד ומשול. המוות, כאידיאל של טוהר, כבוד והקרבה, יצר מכנה משותף לאנשי ההר באלבניה ונטע בהם גאווה קודרת וקטלנית. יחד עם זאת, הוא גזר עליהם גם חשדנות, בדלנות וצייתנות עיוורת לחוקים דרקוניים שחוקקו בידי אדם. ראשיתם של חוקי ההלכה הללו, כנראה, בתורה שבעל פה מתקופת הברונזה, דרך התרבות השומרית, האכדית, העברית, היוונית והלטינית, ועד לכינוסם בכתב במאה ה-15.

מה נוראה היא גאולת הדם ומה רבת תועלת, משדר לנו המחבר באמצעות ארבע דמויות נוספות בעלילה, שתפקידן להניע את גלגלי השיניים של תעשיית הדם ללא הרף: מרק אוקצ'ירה, שמופקד על עידוד יבול המוות ואיסוף מסי הדמים במגדל שבאורוש; בינק אליה, הפוסק והבורר הנודע, שמתרוצץ על פני הרמה ממוקד סכסוך אחד למשנהו; ושני בני לוויה תמוהים, רופא שממונה על ספירת הפציעות של מי שלא נהרגו לצורך קביעת הגמול הכספי, ומודד קרקעות, שאמור לסייע בהצבת הגבולות המוזזים תדיר בשל נקמות הדם המרובות, שמשנות את ייעוד הקרקעות והבעלות עליהן. "מאחורי הקלעים המיתיים למחצה", אומר הרופא, "צריך לחפש את הנימוק הכלכלי שעומד בבסיס העניין".

פולחן המוות כגורם מחיה מוצג כאן בכל עוצמתו הטראגית. עומקו של הסיפור וכוח המסר הנוקב שבו נובעים מיכולתו המרשימה של קאדרה לדבר מתוך העלילה ומחוצה לה בקול סובייקטיבי ואובייקטיבי כאחת, ובאופן כזה לשתף את הקוראים בחוויה כפולה: הצצה רגשית אל תוך עולמם הטעון של הגיבורים, שמפרכסים בין תקווה לבין ייאוש, והתוודעות עניינית אל מנגנוני השררה של תעשיית הדמים והדרכים להפיק רווחים ממנה. מה שמאפיין את סגנונו של קאדרה הוא איזון בין אותנטיות ונאמנות להיסטוריה ולמורשת של אלבניה לבין הזדהות עם ריבוי הקולות המסחרר של המרחב סביבו. הוא קשוב לדקויות ומתבונן בהתנהלותם של בני האדם מגובה העיניים וממעוף הציפור.

כתיבתו של איסמעיל קאדרה, הסופר והמשורר האלבני החשוב ביותר בעת החדשה, חתן פרס "מאן-בוקר" ומועמד לפרס נובל, מתהדרת ביופי פיוטי על-זמני, תיאורי נוף סוחפים ותובנות רבות עוצמה. במוקד יצירתו ניצבות אגדות ומיתוסים בלקניים בכלל ואלבניים בפרט. המוטיבים המרכזיים ביצירתו נוגעים, בגלוי או בנסתר, בנזקי המשטר הטוטליטרי ובנחשלות העם, על ערכיו המיושנים ומוסדותיו האנכרוניסטיים. היו תקופות בעת כהונתו של המנהיג הקומוניסטי לשעבר, אנוור הוג'ה, שכתביו של קאדרה הוחרמו. בשנות ה-90 הוא גלה לצרפת ובשל כך נהפך לדמות שנויה במחלוקת במולדתו. כיום, בן 74, הוא מתגורר לסירוגין בטיראנה ובפאריס.

"אפריל שבור" הוא ספרו החמישי של איסמעיל קאדרה המתורגם לעברית והשני המתורגם ישירות מן המקור האלבני בידי רמי סערי. זכות גדולה נפלה בחלקם של הקוראים הישראלים לקרוא יצירה של סופר גדול כקאדרה מכלי ראשון. תרגומו של רמי סערי משובח מאין כמוהו ומצטיין ברגישות לירית.

ספרה של רבקה קרן "הפקרות" ראה אור בהוצאת אגם



כפר באלבניה. כללי הקנון מקודשים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו