חמש שאלות לרחל אליאור | אם יש גן עדן

בספר חדש מהרהרת העורכת רחל אליאור על הקשר שבין גן העדן לבין הכנסייה הסורית, מבהירה שהתורה אינה מכירה בחיים שלאחר המוות, חושפת את מקורה הקדום ביותר של הפטריארכיה וגם קובעת מה מקומו של גן העדן ומה בדיוק אפשר לעשות בו

נועה לימונה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נועה לימונה

בקהילת יהודי ליטא מספרים שזו טעות לחשוב שהצדיקים מגיעים לגן עדן בזמן שהרשעים נשלחים להתייסר בגיהנום. האמת היא שכולם מגיעים לאותו המקום ומצווים ללמוד בו גמרא כל היום, אלא שעבור הצדיקים זה גן עדן, ועבור הרשעים - גיהנום. המושג "גן עדן", עתיר הדימויים והמשמעויות, זוכה לעיון מקיף במאמרי הספר "גן עדן מקדם: מסורות גן עדן בישראל ובעמים" (מאגנס), שערכה פרופ' רחל אליאור, מהחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. הספר, פרי עבודתה של קבוצת מחקר שפעלה במרכז "סכוליון", קושר מחקרים מתחום המקרא ומחשבת ישראל יחד עם טקסטים העוסקים באמנות ובתרבות מודרנית.

כיצד משתלבים מאמרים מתחום המקרא ומחשבת ישראל עם טקסטים על צ'סלב מילוש, קולנוע ותיירות מודרנית?

"לכנס שקיימנו בנושא גן עדן הוזמנו חוקרים מתחומים אחרים. גילינו שאפשר למצוא מסורות על גן עדן מתרבות מסופוטמיה העתיקה ועד המאה ה-20. המלה טקסט באה מטקסטיל, אריג חוטי שתי וערב. בעריכה ניסיתי להראות איך מושגי היסוד מספר בראשית, השתי, שהם קבועים, נארגים מחדש בכל דור ודור על ידי הוספת חוטי ערב של דורות חדשים, שקוראים את הסיפור מחדש ומפרשים אותו. למדתי ממאמרו של חיים נוי על גן עדן כתיירות, שהוא ביקורת חברתית עמוקה על העבדות הכרוכה בהפעלת התיירות כגן עדן. למדתי ממאמרו של יהודה מורלי, איך האמנות במאה ה-20 בישרה את המהפכה החילונית, כאשר הפכה את סיפור גן עדן על פניו והציגה את אלוהים כמי שגורש מגן עדן".

במבוא לספר את מתייחסת לפן המסורתי של היחסים בין המינים, שעל פיהם הגבר מושל באשה. האם הפטריארכיה מוצאה בגן עדן?

"השלטון של גברים על נשים, שהוא היסוד של הסדר הפטריארכלי, נגזר כולו מסיפור גן עדן, מהעונש. לא היתה חברה בעולם היהודי-נוצרי-מוסלמי שלא כוננה את יחסי הנשים-גברים שלה לפי ה'והוא ימשול בך' של סיפור גן עדן. זה מעניין כי אין שום חוק כזה בתורה, יש רק סיפור אתי מהעבר הרחוק, אבל תראי כמה העבר משפיע על ההווה. היום, כשלא מרשים לנשים לעלות על אוטובוסים, או מחייבים אותן ללכת ברחוב במדרכות נפרדות, זה עדיין הד לאותו סיפור עתיק".

מיתוס גן העדן הוא בעצם הסיפור של "מאיפה באנו", מתי הוא נהפך למקום שאליו אנחנו רוצים לחזור?

"החכמים הם אלה שפתחו את שערי גן עדן לכולם. הם אמרו שלכל ישראל יש חלק בעולם הבא, שזה דבר שלא כתוב בשום מקום בתורה, והתורה גם לא מכירה בחיים בגן עדן אחרי המוות. התורה מכירה באחדות גוף ונפש. אדם חי ומת באופן חד פעמי ואין לו חיים אחרי מותו. חכמים הוסיפו את גן עדן כמחוז כיסופים לבני ישראל ואת גיהנום כמקום ענישה. כשמספרים לנו על בני אדם שנכנסו ביוזמתם לגן עדן, מספרים לנו למעשה על פריצת גבולות בין שמים לארץ, שזה דפוס היסוד של המחשבה המיסטית, שאדם יכול לחצות גבולות, לעלות מהעולם שלנו לגן עדן וגם לפעמים לחזור ולספר מה ראה ושמע".

אלה שהיו שם גם מספרים איפה גן העדן?

"בספר היובלים נאמר שגן עדן הוא מול הר ציון. יש אומרים שהוא בקצווי ארץ, ויש מפות שלמות שמציירות את הדרך. אחרים אומרים שגן עדן הוא בערך איפה שהיום נמקם את אפריקה, או את הודו. יש המון סיפורים ומסורות, שמשותף להם התיאור של תבניות נצחיות, שהקדושה, הריטואל או הזיכרון קשורים בהם".

מה הדימוי הגשמי של גן עדן אצל היהודים?

"דימוי אחד הוא של יופי אינסופי: פרחים שפורחים כל השנה ונושאים פירות נפלאים, ירק, נהרות זורמים, מים ששופעים ללא סוף. הדימוי היהודי השני, מאז ימי חכמים, הוא גן עדן כמקום שלומדים בו. גם בתיאור של ספר חנוך, שהוא מהמאות האחרונות לפני הספירה, חנוך יושב בגן עדן, קורא וכותב. לחנוך, שהוא האדם הראשון שהועלה לגן עדן, קוראים ספרא רבא, כלומר, ?הסופר הגדול'. בעצם גן עדן הוא ספרייה - זה דימוי שאני אוהבת מאוד".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ