בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איגרות מעולם ששרד

אחז בכל היקר, מסות מאת ג'ון ברג'ר, תירגמה מאנגלית אסתר דותן, הוצאת פיתום, 2009, 120 עמודים

תגובות

ההיסטוריון והסופר ג'ון ברג'ר הוא סמכות בכל מה שקשור לתולדות הציור המערבי. סדרת הטלוויזיה, שעובדה אחר כך לספר רב השפעה (בהוצאת פינגווין) היתה לציון דרך ביכולת להתמודד עם התרבות המערבית, מתוכה, ולהישאר באחת גם ביקורתי מאוד, כלומר מסוגל לתאר אותה מבחוץ. באחרית הדבר המצוינת שלה לספר מתארת המו"לית, המתרגמת והעורכת, למשל כיצד מתאר ברג'ר את התכונה המרכזית של הציור המיני באירופה - פרונטליות, לעומת ציורי מין בתרבויות אחרות. מדוע? מפני שבציורי המין המערביים, כמו בציורי נשים, אומר ברג'ר, הפרוטגוניסט של התמונה נמצא בעצם מחוצה לה, אין הוא דמות, אלא הבעלים המתבונן בקניינו הכפול: התמונה והאשה.

מן הבחינה הזאת, אפשר לראות כיצד היורש המובהק של קונוונציית ציור השמן מן העבר הוא הפרסום. לא רק שמודעות הפרסום מצטטות דימויים וקומפוזיציות ממסורת הציור הפיגורטיווי המערבי. בשני המקרים העיקרון אחד: אתה משמעו - רכושך. מה בכל אופן התרחש שאיננו "אותו דבר"? הפרסום הפך את הצריכה לתחליף לדמוקרטיה. הבחירה מה לאכול או מה ללבוש או באיזו מכונית לנהוג באה במקום הבחירה של דרך פוליטית.

הנה, זה המקום שממנו צריך לקרוא את ספר המסות החדש מאת ג'ון ברג'ר, "אחז בכל היקר", הספר הראשון מפרי עטו הרואה אור בעברית. זהו ספר של מסות פוליטיות המבקשות להתחקות אחר שרידי התשוקה לחירות והיכולת לאתרה ביצירות אמנות, קולנוע, שירה.

ברג'ר נוסע בעקבות חומות וגדרות ומבקש להבין את הממשי של העולם הזה, הסוגר אט אט את אומלליו, את ענייו, את נידחיו, מאחורי גדרות. הוא נעזר במה שאסף בימי חייו. זהו המקור האחר להבין את מה שיש לו להציע כזיכרון רחוק, התנועה הקומוניסטית הבינלאומית.

ברשימה יפהפייה לזכר האמן הספרדי חואן מוריניו, כותב ברג'ר איגרת ארוכה לנאזים חיכמת, המשורר הטורקי המת. ברג'ר ראה פעם את חיכמת, בלונדון, כאשר חיכמת יצא לחופשי מאחד מבתי הכלא שבהם בילה את רוב שנותיו הבוגרות. הוא קרא אז משיריו בקול רם. וכך כותב שם ברג'ר על תרגום שירה:

"כמעט את כל המשוררים בני הזמן שהיו חשובים לי ביותר בחיי הארוכים, קראתי בתרגום, לעתים רחוקות בלשון המקור. דומה שלפני המאה העשרים לא אפשר היה לומר את הדברים האלה. טיעונים אם ?אפשר' או ?אי אפשר' לתרגם שירה נשמעים כבר מאות שנים - אלא שאלה טיעונים קאמריים של חדרים פרטיים - כמו מוסיקה קאמרית לחדר האורחים. במהלך המאה העשרים רבים מאוד מהחדרים הפרטיים היו לאיי חורבות. אמצעי תקשורת חדשים, פוליטיקה גלובלית, אימפריאליזם לסוגיו, שווקים עולמיים, דחסו מיליוני בני אדם, ולחילופין הפרידו זה מזה מיליוני בני אדם, בלא הבחנה ובאופן חסר תקדים. על כן, הציפיות משירה השתנו; במידה גוברת והולכת, השירה המעולה ביותר תלויה בקוראים הנמצאים רחוק מאוד, רחוק מאוד".

תרגום קטעי השירה במסה הנפלאה הזאת הם מעשה ידיה של עפרה בנג'ו, שתירגמה גם משיריו של מחמוד דרוויש לספר הזה. הרומאן האחרון של ברג'ר, שהיה מועמד לפרס "בוקר" היוקרתי, "From A to X" (או "מא' עד ת'"), הוא רומאן במכתבים. המכתבים ברומאן אינם מסודרים על פי סדר כרונולוגי. הם נועדו לאסיר בתא 73, חאווייר, שריצה שני מאסרי עולם באשמת השתתפות בהקמת ארגון טרור. כל המכתבים נכתבו על ידי אאידה. ככל שאתה קורא ברומאן עולה תמונת חיים משתנה בין אזורים שונים של העולם, ויחד אתם משתנה חליפות גם גילה של הכותבת, אשר התרגלה לחכות לשחרורו של אהובה. על המכתבים נמצאו גם הערות שכתב לעצמו חאווייר על אודות השחרור.

בהקדמה לספרו הרואה אור עכשיו בעברית כותב ברג'ר:

"העולם השתנה... ההגירה הפכה לאופן הישרדות עיקרי על פני כדור הארץ. מן ההיבט הצבאי הפכה מדינת הלאום של אלה שהיו קורבן להשמדה הנוראה בהיסטוריה, הפכה, במובן הצבאי, לפשיסטית. כתופעה כללית, מעמדן הפוליטי של מדינות הלאום הצטמק ותפקידן הידלדל לכלי שרת בידי הסדר הכלכלי החדש. אוצר מלים של חזון פוליטי בן שלוש מאות שנה הושלך לפח. הרודנות העכשווית אפוא - הכלכלית והצבאית הגלובלית, התבססה".

אם יש משהו שובה לב בהוצאה קטנטנה, מעין מעשה הרואי של אשה אחת, מתרגמת, עורכת ומוציאה לאור, הוא בא לידי ביטוי ביפי הצורני של הספר, ובעברית של התרגום. רחוק מאוד מהסטנדרטיזציה של בתי ההוצאה הגדולים, שם, בדרך כלל, אין לעורכים הלשוניים שום קשר לספר. העברית כאן מצליחה לייצר אינטימיות של שיחה באמת כמו המקור האנגלי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו