זאב פרי
זאב פרי

בצהרי 29 במארס 1909, ימים אחדים לפני ייסודה של שכונת "אחוזת בית", עגנה בחופי יפו ספינה ועליה משורר לאומי. חיים נחמן ביאליק הגיע לארץ ישראל ותושביה היהודים יצאו מגדרם. כך דיווח עיתון "הצבי" הירושלמי ב"תלגרם מיוחד", תחת הכותרת הצנועה "ביאליק ביפו": "באו היום בבוקר עם הספינה הרוסית, המשורר ח.נ. ביאליק והסופר רבניצקי. תושבי יפו ערכו לביאליק קבלת פנים יפה ונהדרה מאוד. הערב יעשו לכבודו משתה גדול. כל יפו מדברת אך ורק בביאליק, ההתלהבות גדולה".

התלגרם הקצר הגיע למערכת "הצבי" בירושלים בשעה מאוחרת של אותו היום, סמוך להדפסת העיתון, ופורסם, כלשונו, למחרת, ב-30 במארס 1909 בתחתית עמוד 2 של העיתון. היה זה דיווח מהיר במיוחד והישג עיתונאי במושגים של אותם ימים. עורכו הראשי של העיתון היה אליעזר בן-יהודה, אבל אז כבר ערך אותו בנו, איתמר בן אב"י, שהיה להוט לערוך עיתון מעודכן, המביא "חדשות" מהארץ ומן העולם במהירות האפשרית.

טעות אחת היתה לו, לעורך, באותו לילה, אולי מפאת הזמן הקצר עד לפרסום הידיעה: הוא השאיר את השם "ביאליק" ככתבו, כפי שנשלח מיפו, ולא תיקן את השם לפי הנחיות העורך הראשי. בעיתון "הצבי" של אליעזר בן-יהודה אהבו להתעמת עם המקובל, לנסות לקבוע מסמרות בנוגע לכתיב של מלים, בעיקר של שמות, להוסיף חידושי לשון, להתעלם מהתאריך הלועזי המקובל ועוד שאר מוזרויות. וכך הוחלט ב"הצבי" לכתוב "ביליק" במקום "ביאליק".

על רוב הדיווחים שהגיעו מיפו באותם ימים ופורסמו ב"הצבי", וגם על התלגרם המדובר, חתום ש"ר. ביפו היה רק ש"ר אחד: היה זה כינויו של שמעון רוקח, מראשי היישוב העברי וממקימי נוה צדק, אשר ביתו מוכר היום כ"בית רוקח", ברחוב הקרוי על שמו. נוסף לפעילותו הציבורית העניפה חטא שמעון רוקח גם בכתיבת ידיעות לעיתונו של בן-יהודה, חיידק עיתונאי במשפחת רוקח עוד מימי הסב ישראל ב"ק, מחדש הדפוס העברי בארץ. שמעון רוקח לא תיאר לעצמו בוודאי שבנו, ישראל רוקח, שגם הוא חטא בכתיבה עיתונאית, יהיה ברבות הימים לראש העירייה של העיר הגדולה בארץ-ישראל, אותה עיר שעל הקמתה כפרבר דיווח לעיתון "הצבי" ב-1909.

למחרת התלגרם המיוחד מפרסם "הצבי" "כתבה מיוחדת" מיפו, פרי עטו של ש"ר, המסקרת את יומו הראשון של ביאליק בארץ: "התעוררות הרוח ביפו לכבוד משוררנו ח' נ. ביליק לא נתנת להביע בכתב. אתמול התאספו בחצר המלון אמדורסקי אלפי אנשים ונשים, חסידים ואשכנזים, זקנים וצעירות. את קבלת הפנים פתח ה' מ' שינקין... המשורר עצמו לא יכול עוד לעמוד ולשתוק. הוא היה נרגש עד תהום נפשו מכל הכבוד וגם מלא-הנעימות שגרמו לו, שלקחוהו והכריחוהו לשמוע תהילתו בפניו. הוא דיבר מתוך התרגשות חזקה, דברים של טעם עמוק, דברים של שירה, והביע את תקותו כי ?משורר התחיה' נמצא כבר בארץ, בין ה'עוללים ויונקים', באוירנו הוא מרפרף כבר. ההתרגשות היתה עצומה. היו רבים מאוד שבכו מהתפעלות, זקנים אדוקים התפרצו בכל כוחותיהם לעלות במעלות לראות את משוררנו...

"והערב היה מצוין, שקט, והירח עמד כל הזמן ושפך את אורו עלינו. ואח"כ הלך המשורר אל שפת הים לראות בגלים ואתו הלך כל הקהל ומשם נהרו אל בית ה' גוטמן, בית האכסניא של המשורר ושל הסופר רבניצקי, הלכו בשירי ביליק, בעליצות, בשמחת לבב... הקהל קרא ?יחי'!, שר, רקד - ובעמל רב נפרד מעל בית ה' גוטמן לתת מנוחה לאורחים העיפים. ועד אחרי חצות הלילה התהלך עוד הקהל בשירה בכל רחובות יפו. והתמונה העירה בנו רגשות כמוסים, מעודדים! יחי ביליק! יחי ביליק! זה היה הקול שנישא בכל רחבי העיר".

ביתו של גוטמן המוזכר בדיווח הוא ביתו של שמחה גוטמן, הוא הסופר ש. בן ציון, אביו של הצייר נחום גוטמן, בשכונת נוה צדק, אז נוה שלום. בבית זה התגורר ביאליק בביקורו ביפו. חודשים ספורים לאחר מכן היו בני משפחת גוטמן בין המשפחות הראשונות שעברו להתגורר ב"אחוזת בית", היא תל-אביב.

עיתון "הצבי" היה העיתון היומי היחיד שיצא לאור באותה תקופה בארץ. "חבצלת" הוותיק היה אז בסוף ימיו, והיה רחוק מן החילוניות ששרתה על עיתונו של בן-יהודה. בתל-אביב עדיין לא יצאו עיתונים של ממש, למעט "הפועל הצעיר" שהיה בחיתוליו ויצא בתחילה כירחון. בן-יהודה ובנו איתמר התגאו בכך שהצליחו להוציא לאור עיתון (מלה שחידש בן-יהודה והופיעה לראשונה בעיתונו ב-1891) עברי חדשותי ועממי, ושאפו להגיע לפתחן של כל שכבות העם ולא רק לאליטות. בהקשר זה נחמד להזכיר כי אחד מחידושיו של בן-יהודה היה הביטוי "עיתון יומי עמוני", משהו שבין עממי להמוני, המתאר את אופי עיתוניו. החידוש לא צלח וחבל.

בכמה עותקים הודפס באותם ימים עיתון יומי בארץ-ישראל? בהיותו העיתון היומי היחיד, עיתון שאין לו מתחרים אמיתיים, זכה "הצבי" לפני מאה שנה לתפוצת שיא של כ-1,000-1,200 עותקים. ב-2 במאי אותה שנה התפאר העיתון בתפוצה של 1,200 עותקים, בעיקר לאור ההתעניינות ביישוב העברי סביב האירועים באימפריה העותמאנית הקשורים במהפיכת הטורקים הצעירים, אשר סוקרו בהרחבה והבלטה בעיתון, עיתון שפיזר בין דפיו את הסלוגן: "יהודים, היו עותומנים", כחלק מהעמדה שהוביל בן-יהודה.

ככל הידוע הופץ העיתון בירושלים בכ-500 עותקים, ושאר העותקים נשלחו לרחבי הארץ, בין השאר גם ליפו. העיתון הודפס בדרך כלל על ארבעה עמודים, לפעמים גם שני עמודים, על דף בודד. והנה, באותם ימים של ביקור ביאליק המתוקשר, מופיעה בעיתון הודעה, הממחישה במעט את אחת הבעיות שמהן סבל העיתון. וזו לשון ההודעה: "לקוראי ?הצבי' ביפו: הנער המחלק את ?הצבי' חלה. יואילו נא המנויים והקוראים לבוא לקחת את הגליון בחנותו של הסוכן מר ש. קרוגליקוב עד אשר הנער ישוב לאיתנו. החנות הוא מול ?כרמל מזרחי'. סוכננו ביפו מבקש נער לחלק את ?הצבי' ולמכור אותו". כיצד היו אמורים קוראי "הצבי" ביפו לקרוא את המודעה, אם הנער המחלק את העיתון חלה והעיתון לא הגיע לידיהם? לבן יהודה פתרונים.

הכתב החרוץ ש"ר לא הסתפק רק בסיקור כללי ומתרגש של ביקור ביאליק, אלא עשה גם עבודת עיתונאי חרוץ ומקורי. בין האירועים לכבוד ביאליק היה גם משתה שאירגנה לכבודו אגודת המורים ביפו. כל המאכלים זכו לשמות מקוריים: שמות יצירותיו של ביאליק. ולמה זקוק עיתון עמוני כמו זה של בן-יהודה, אם לא לתפריט המלא? וכך מדווח ש"ר:

"עלה בידי להשיג רשימת הנואמים ורשימת המאכלים - האחרונים היו ערוכים בטוב טעם יותר מן הראשונים - שהיו אתמול אל המשתה שנערך לכבוד משוררנו ח.נ. ביאליק מטעם אגודת מרכז המורים. רק מורים וסופרים... 70 איש היו שם. רשימת האוכלין הכחולה, שנדפסה הדר ושהוגשה לכל אחד מן האורחים אומרת:

לכבוד

ח.נ. ביליק

פת ערבית - מגילת האש

ערוכה ע"י מרכז המורים, יפו, ח' ניסן

מאכלים - העינים הרעבות האלה:

דגים - משוט במרחקים

מרק - הברכה

בשר צלי עם פול - אריה בעל גוף

בשר עוף - אל הצפור

ירקות - פעמי אביב

עגבניות - בשל תפוח

בצלים - בשדה

חסה - חציר העם

כרוב - מתי מדבר

לפת - זהר

פירות - כוכבים מציצים וכבים

תפוחי זהב - שירי קיץ

שקדים - משירי עם

יינות - הרהורי לילה

קוניק - משלנו

יין ראשון לציון - משירי החרף

פרפראות - אכן, גם זה מוסר אלוהים

פודינג - המתמיד

פרפרת תפוחים - תקות עני

קהוה - למתנדבים בעם".

ביאליק לא הסתפק בביקור ביפו, אלא נסע לביקור מקיף במושבות הארץ ועלה כמובן גם לירושלים, שבה שהה בערב חג הפסח. ועדה מיוחדת הוקמה לקראת בואו המתוכנן. וכך כותב "הצבי" בגיליונו מיום א', 4.4.1909, הגיליון האחרון לפני חג הפסח: "רצוי ונחוץ שיהיה ביום הראשון המון רב אצל התחנה כדי לקדם את פני ח.נ.ב. מהתחנה יובילהו ההמון עד ביתו, כדי לתת את האפשרות לח.נ.ב. לנוח קצת מעמל הדרך ובינתים צריך כל ההמון לכת ביתה-העם במקום שתהי הפגישה העיקרית, בנאומים במקהלה בדקלומים... יפה צריכה להיות הפגישה הזאת! ודבר זה תלוי בהמון עצמו. גם ?הצבי' מרגיש היום את אשר מרגישים מאות ואלפים מאחינו ושולח הוא בזה להמשורר החביב והאהוד ביליק את ברכותיו ואחוליו. יהודים, לכו היום אל הרכבת לקראת המשורר ביליק. לכו לקראתו וקראו בקול גדול: שלום!"

ב"הצבי" לא הסתפקו בידיעה הצנועה שהופיעה בעמוד פנימי, והוסיפו גם כותרת גדולה מאוד ולא אופיינית בעמוד הראשון של העיתון: "המשורר ביליק יבוא היום יהודים לכו אל הרכבת, לקראתו!" אלא שתושבי ירושלים שהגיעו לתחנת הרכבת באותו היום גילו להפתעתם כי ביאליק אינו בין הנוסעים. ביאליק הרגיש על בשרו באותם ימים את מה שמרגיש כל ידוען, ונדמה שהתעייף מקבלות הפנים ההמוניות והחליט להערים על המארגנים בירושלים.

עיתון "העולם", עיתון ההסתדרות הציונית שיצא בעברית באירופה, פירסם סקירה נרחבת על ביקור ביאליק, ושם נמצא התיאור המפתיע הבא: "ביחוד רבו ההכנות בירושלים... חשבו ע"ד תהלוכה של עשרת אלפים איש, וכשנודע להמשורר דבר ההכנות הפומביות, שמכינים לבואו ביום הראשון של השבוע הבא, הלך והקדים את עצמו ובא לירושלים ביום ו' עם דמדומי חמה - בחשאי, בצנעא... וגרם הדבר לקוריוז: בגליון ?הצבי' של יום הראשון התנוססה עדיין ההכרזה הקולנית: ?יהודים, בואו לתחנה לפגוש את משוררנו!'"

גם בירושלים סחף אחריו ביאליק את ההמון. בקבלת הפנים שנערכה לו השמיע דברים בעברית אחד ממעריצי המשורר - דוד בן גוריון, בשם מפלגת "פועלי ציון", גם הוא - בביקורו הראשון בירושלים. ביאליק שב ליפו בערב החג השני, כ' בניסן, 11 באפריל 1909, היום שבו התקיימה בחולות "אחוזת בית" הגרלת המגרשים ההיסטורית, הנחשבת לתאריך הולדתה של העיר תל-אביב ואשר בימים אלה מציינים מאה שנים לאותה הגרלה. בביקורו של ביאליק הציעו לו ראשי הוועד של "אחוזת בית" להצטרף כחבר באגודה ולבנות את ביתו בפרבר הגנים שייבנה מחוץ לתחומי יפו. המשורר הלאומי הודה על ההצעה אך הדגיש שהשעה לא כשרה עדיין להתיישבות קבע שלו בארץ-ישראל. חלפו 15 שנים עד שקבע את מקום מושבו בתל-אביב והיה לאחד מסמליה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ