עכשיו אנחנו ערים לגמרי

שירי צור
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שירי צור

סיפור חלום

ארתור שניצלר. תירגמו מגרמנית: ניצה בן ארי ואורי בן ארי, הוצאת גוונים, 126 עמ', 68 שקלים

אם כל ספר הוא מזג אוויר ומצב רוח מסוימים, "סיפור חלום" של ארתור שניצלר הוא ליל סערה ייצרי ואפל. בדומה לתמונה היפהפייה שעל הכריכה (ציור של גוסטב קלימט, בן תקופתו ובן עירו של שניצלר), שבה נראות כמה נשים עירומות ישנות וביניהן גבר ואשה ערים, גם הסיפור הזה צבוע בארוטיקה מפתה ומאיימת. זוהי וינה הסוערת של תחילת המאה שעברה, שמשכה כל כך את סטנלי קובריק. הבמאי עיבד את הנובלה הקלאסית הזאת לסרט הוליוודי, אבל התוצאה, "עיניים עצומות לרווחה", היתה מרשימה הרבה פחות.

הנובלה נפתחת בתיאור של תמונה ביתית מוכרת. זוג הורים, פרידולין ואלברטינה (אין לטעות בשמות הארכאיים, התפאורה אולי מאובקת אך המבט מודרני לעילא), משכיבים לישון את בתם הקטנה ומבטיהם מצטלבים באהבה מעליה. לכאורה, אידיליה (תרדמת?) בורגנית במיטבה. אבל כמו צילום פנורמי של חוף ים שקט בתחילת סרט, אצל שניצלר מקורו של הכריש שעוד יצוץ ויתקוף הוא בתשוקות ובחלומות הכמוסים ביותר.

הזוג שנותר לבדו מתפנה לשוחח על קורות ליל אמש בקרנבל מסכות חגיגי, שבו כביכול כלום לא קרה. הלהג הסתמי אינו מצליח לכסות מה שכל אחד היה רוצה להסתיר: "מאיש מהם לא חמקה העובדה שרעהו אינו גלוי לב לחלוטין ועל כן גילו נטייה לנקמנות קלה. הם הפריזו במידת המשיכה שהיתה לבן הזוג האלמוני מנשף המסכות... אלא שמתוך הפטפוט הקליל... נקלעו לשיחה רצינית יותר על אותן משאלות לב סמויות... שבכוחן להסעיר מערבולות מסוכנות".

מכאן יוצאים בני הזוג למסע חושפני דרך סיפורי החלומות שלהם, שאליהם מצטרפים סיוטים, זיכרונות שצפים והרפתקאות אמיתיות ומדומות. כל אלה הם רק כלי חפירה, שבאמצעותם יורדים השניים לשורשי הקשר המורכב המחבר ביניהם ובודקים את חסינותו מול התשוקה לחיים ולבני זוג אחרים.

במרכז הנובלה עומדים הזוגיות והנישואים, ויציבותם נבחנת. בכישרון גדול מצליח שניצלר להפוך את מסע החשיפה הזה לסיפור מתח מרתק, שבניגוד לסיפורי חלומות טרחניים שחיברו אנשים נעדרי כישרון ספרותי, משאיר את הקוראים חרדים ומצפים לבאות.

סיפור החלום מאפשר לסופר הצצה אל נפשות גיבוריו ובעיקר אל מאווייהם הכמוסים ביותר. כאן הסתמך הסופר על ההנחה, שהיתה חדשנית בזמנה ונעשתה שגורה יותר בימינו, שהחלום הוא בעל ערך אפיסטמי, הוא יכול לספק מידע. הוא לא רק גיבוב של תמונות חסרות שחר, אלא חלון הצצה נדיר ובעל משמעות, המאפשר להכיר את עולמו הפנימי (גם הלא-מודע) של האדם. זיגמונד פרויד, ידידו של שניצלר, חקר לעומק את ההנחה הזאת והפך את מסקנותיו לרעיון מרכזי של הפסיכולוגיה והפסיכואנליזה עד ימינו.

שניצלר, שהושפע מידידו גם אם לא תמך בכל מסקנותיו, חקר את פשר החלומות בדרכו הספרותית. באבחנותיו הדקות הראה כיצד החלום במובנו הרחב (גם חלום בהקיץ) יכול להשפיע על המציאות לפעמים יותר מאירוע שהתרחש באמת.

פרידולין, למשל, נחרד כאשר אשתו מתוודה לפניו כי בחלומה ראתה אותו סובל, צלוב, בעוד שהיא נותרת אדישה לסבלו ומתנה אהבים עם גברים אחרים. הבעל מזדעזע עמוקות מהתנהגותה של אשתו בחלום, כאילו היה זה אקט מציאותי שבו צפתה בבן זוגה נמק בייסוריו בלי להושיט לו עזרה.

הוא יוצא מזועזע למסע שיטוט לילי ברחובות וינה (שבהם נקרים על דרכו פיתוי אחר פיתוי, שאותם הוא חווה בריגוש ממשי), נחרד יותר מגילוי הפנטסיה של אשתו בחלום מאשר מן הריגושים המציאותיים שלו עצמו, שכמעט מובילים אותו לזרועותיהן של נשים אחרות. מהו אם כן דינו של החלום? עד כמה יש בו ממש? הרי לפי משפט המפתח ששניצלר שם בפי גיבוריו, "שום חלום אינו כולו חלום".

במערכת וידויים ראשונה, מרשימה מאוד בכנותה, מבטיחים בני הזוג "מעתה והלאה נספר אחד לשני הכל". נראה שבכך הם ממיטים על עצמם כליה, תהליך שהסופר מתענג להביא על כל דקויותיו: כל וידוי על דחפים מיניים לא ממומשים או על פנטסיות מודחקות אינו מרפא את הקשר, אלא, כדברי פרידולין, שחזותו הבורגנית מזדעזעת, הוא "כחרב ביני ובינך". במקום לייצר אינטימיות, כל גילוי חותר תחתיה. שניצלר, שהיה רופא במקצועו (כמו אנטון צ'כוב), רותם את כישרונו לייצור אבחנות מדויקות, כדי לתאר כל ניואנס וכל תפנית רגשית במחלה הזוגית הזאת.

כמו בני זוג שמנסים לשקם את נישואיהם אחרי בגידה, פרידולין ואלברטינה פועלים במעין שכנוע עצמי לאחר שהתערטלו נפשית. "נהיה אסירי תודה לגורל, אני חושבת, על שיצאנו בשלום מכל ההרפתקאות האלה - המציאות והחלומות כאחד". האומנם ישוב הסדר הטוב על כנו מן הסיוט הזה, כמו שהיום מגיע אחרי הלילה במין מעגל?

שניצלר מתייחס לבסוף לגיבוריו כאל מי שביצעו פשע בכך שחקרו יתר על המידה ולא שעו לאזהרות. הוא בוחר לנתץ את האידיליה ולהעניש את גיבוריו בכך שהוא נוטל מהם את היכולת לחלום: "עכשיו אנחנו ערים לגמרי", אמרה, "ולמשך זמן רב". ואולי הכוונה היא שמי שאינו חולם, גם אינו ישן.

"סיפור חלום" הוא לפיכך נובלה בעלת שם אירוני, שמזמינה התעוררות, יקיצה ובעיקר קריאה מחדש (בעזרת אחרית הדבר המאלפת של ניצה בן ארי, שתירגמה את הנובלה עם אורי בן ארי) לשם התענגות על מעשה הכתיבה המורכב, על שלל הסמלים והדימויים השתולים בו, כמו מגירות סודיות בשידה וינאית ישנה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ