לתרגם את ברונו שולץ

בשפתי החדשה יש למלים טעם וריח, ולעתים הן מפחידות, אך כבר אין בהן טעם וריח ופחד של הילדות. הרהורים על המלה הפולנית ksiega ועל האי-אפשרות לתרגמה לעברית

אורי אורלב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי אורלב

כבר לפני שלושים שנה תירגמתי את סיפוריו של ברונו שולץ. חלק תירגמתי אני וחלק תירגם יורם ברונובסקי. את חלקי בתרגום בחרתי בעצמי, ובכל זאת היתה זו העבודה הספרותית הקשה ביותר שלקחתי בה חלק.

לאחרונה קיבלתי הזמנה להשתתף בדיון על "אביב", אחת מיצירותיו של שולץ. תירגמתי רק מחצית מיצירותיו של שולץ, ו"אביב" לא היתה ביניהם. קראתי איפוא את היצירה הזאת מחדש וניסיתי לתרגם את הקטעים האלה כדי שאוכל להשתתף בדיון. קל יותר לתרגם את שולץ לשפות סלאוויות, ואפילו ללטיניות, מאשר לתרגמו לשפה השמית, עברית. הנה, למשל, מלה אחת המופיעה ב"אביב": יש בפולנית שתי מלים לספר. המלה הרגילה היא ksiagka והמלה המיוחדת - ksiega. קשה היה לי להשלים עם העבודה שבעברית שתי המלים זהות, מפני ש-ksiega אינו ksiagka.

אני יודע את ההבדל ביניהם מגיל צעיר. לעולם לא אשכח את הכרכים הענקיים שמצאתי באחת הדירות בגטו ורשה הנטוש, כאשר מי שנשאר עדיין בעולם הזה יכול היה לשוטט על פני הדירות העזובות, לעלות בכל חדר מדרגות, לפתוח כל דלת, מפני שעל העוזבים נאסר לנעול דלתות ולהיכנס לדירות שבעליהן נשלחו כבר ל"יישוב מחדש" בעולם הבא. חיפשתי פחם. מזון ממילא לא היה אפשר למצוא. באחת הדירות מצאתי משהו שכמובן לא חיפשתי: ksiegi. ידעתי מה הם הכרכים הללו, אף על פי שלא קראתי עדיין את שולץ. היו אלה כרכים קדושים, עצומים, בכריכות עור מוזהבות. והם היו כתובים באותיות מוזרות, מרובעות.

"היו לי סיבות רבות להניח שהספר הזה היה מיועד בשבילי. סימנים רבים הצביעו על כך שהספר פונה אלי כדי למסור לי תפקיד מיוחד, שליחות ומשימה אישית. הבחנתי בכך לפי שאף אחד לא חש עצמו כבעליו. אפילו לא רודולף, אף כי במובן ידוע היה משרת אותו. לאמיתו של דבר הספר היה זר לו. הוא התנהג כמו משרת עצל וחסר רצון, צמית הממלא את חובתו לאדוניו. לפעמים הקנאה היתה מציפה את לבו במרירות. הוא התקומם בתוך תוכו על התפקיד של שומר האוצר, האוצר שלא היה שייך לו. הוא התבונן בקנאה בהשתקפויות עולמות רחוקים, שחלפו במגוון צבעים חרישי על פני. הם הגיעו אליו רק כבוהק המוחזר מפני, כהשתקפות רחוקה של דפיו, שנפשו לא לקחה בהם חלק" (ברונו שולץ, "אביב", פרק רביעי).

בלתי אפשרי לתרגם את המלה הזאת לעברית, ולא יכולתי להשלים עם הוויתור והתמרדתי. אך שום דבר לא עזר, ואחרי שאיבדתי מלים רבות, רוויות פחד ועוצמה, איבדתי גם את ksiega. באו אסוציאציות חדשות של מלים חדשות בשפתי החדשה; לעתים הן מרגשות, ויש להן טעם וריח, ולעתים הן מפחידות, אך כבר אין בהן טעם וריח ופחד של הילדות.

יש גם מלים בשפתי החדשה, העברית, שבפולנית היו "נשים" או "גברים", ועכשיו החליפו את מינן. אלה מלים שמגיל צעיר חיו ברגשותי כגברות או אבירים באגדות, ולא עוד. "לילה", למשל. הלילה כבר אינה אותה גברת אפלה הנעה בשמלת כוכבים אינסופית. או "נרות" למשל. הן כבר אינן מאירות באור אמהי, רך ומחבק, מפני שנהפכו לגברים, הנושאים לפידים מאירים בלילה ממין זכר.

-

דברים שנישאו בפסטיבל ברונו שולץ בדרוהוביץ'

שבאוקראינה; שם נולד, חי וייצר עד רציחתו ב-19 בנובמבר 1942.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ