ספריות | יוסי ורדי

יזם אינטרנט, תל אביב

ורד לי
ורד לי
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ורד לי
ורד לי

מספר ספרים משוער: 5,000

ז'אנרים בולטים: אינטרנט, אמנות, מדע וטכנולוגיה, תולדות הציונות ותקופת היישוב, מסעות המאה ה-19, אוסף די מושלם של תולדות חקר ים המלח, ארץ ישראל: היסטוריה, פולקלור, גיאוגרפיה, ארכיאולוגיה, צילומים, ספרות יפה מקור ותרגום, תחזיות וכישלונות, הומור, מימון והשקעות, ספרי ילדותי ונעוריי, דוחות טכניים ושאר לקט שכחה ופיאה

שפות: חצי עברית, חצי אנגלית

שיטת סידור: הספרים בתחילה היו ממושמעים והסתדרו יפה במדפים לפי נושאים, אבל אחר כך התירו כל רסן והתמקמו בכוחות עצמם בערמות זמניות נצחיות על יד המיטה, על הרצפה ובמקומות אחרים באופן אקראי. ניקוי האבק והכנסתם מחדש למדפים משאיר אותי תמיד פעור פה, עם ידיים פרושות בחוסר אונים, ספק זועם, ספק מבוהל

מדיניות השאלה: משאיל בחוסר רצון מופגן כולל שפת גוף שאינה ניתנת לפרשנות שגויה, אם הדבר לא מרתיע את השואל התמים העושה עצמו כלא מבין, אני מסכים איתו על תאריך החזרה ורודף בחורמה אחרי אלה שאינם מחזירים בזמן. קונה מפעם לפעם עשרה עותקים של ספרים אהובים לחלוקה, במקום להשאיל. דבר שמבטיח שלפחות עותק אחד יישאר.

רכישות אחרונות לספרייה: "דבר המומחים" (עשרה עותקים לחלוקה לחברים - נגמרו, צריך לקנות חדשים), "תעתועי האקראיות" מאת ניקולס טלב. אני קונה לעתים קרובות ספרים באמזון. למעשה אני שולח לעצמי מתנות בדואר כי עד שהחבילה מגיעה כבר שכחתי שקניתי, וכך אני מפתיע את עצמי במתנות נעימות שקולעות תמיד לטעמי

הספר הישן בספרייה: ספרי מדע עבריים מהמאה ה-19 וספרי מסעות בארץ ישראל מהמאה ה-19 (ותודה לרובינזון ולפולק שעזרו לי למצוא אותם).

הספר היקר ביותר שרכשת: לא מאוד יקר, אבל ספר מאוד יפה ומרגש, שכיית חמדה: כרך הפאונה והפלורה של פלשתינה של החברה לחקר פלשתינה, שנכתב על ידי הכומר טריסטרם במאה ה-19. חלק מעמודי הספר עדיין מחוברים ואני תמיד מתלבט - מה הספר מעדיף? שאשאיר את דפיו מחוברים ולא אפגע בשלמותו הפיסית, או שאפריד את הדפים שעדיין מחוברים ואפשר יהיה לעיין בו מבלי שיהיה צורך לדחוף את הפרצוף אל בין הדפים המחוברים. אני חושב שהוא צריך להיות מעוניין שהדפים יופרדו כדי שיביא יותר תועלת. אבל אולי הוא מעדיף להישאר בשלמותו המקורית. בינתיים הוא לא נותן לי תשובה ברורה, והיות שהדפים כבר מחוברים 130 שנה, אני דוחה את עניין הפרדת הדפים עד שמצב העניינים יתברר. הספר הוא חלק מסדרת ספרים שלמה ואני תמיד תמה מי החמור שפירק את הסדרה, ואיך נשארו הדפים מחוברים.

הספר שאתה לא מצליח לסיים: מדריך דפי זהב של תל אביב והסביבה.

ספרים מומלצים מתחום האינטרנט: "out of control" של קווין קלי, העורך הראשון של מגזין "wired". ספר מדהים, מהספרים שנחרטים במוחך לתקופות ארוכות. משאיר אותך מתפעל מכך שיש אנשים כל כך אינטיליגנטים שמסוגלים לכתוב ספר כזה.

הכריכה היפה ביותר בספרים שבספרייה: כריכה של אלבום "הארץ הקדושה" מאת ויקטור גורין (בצרפתית). האלבום הוא תרגום לצרפתית של ספר המסעות הפופולרי ביותר בזמנו שכלל ציורים של כל המזרח התיכון בשם "פלשתינה המצויירת". למהדורה הצרפתית שני חלקים. חלק אחד קניתי בארץ והיה חסר לי החלק השני. ביקרתי בשוק פשפשים בפאריס וראיתי את אחד מחלקי האלבום, אך לא הצלחתי לזכור אם זה החלק שיש לי או החלק שחסר לי. קניתי אותו בגלל הכריכה שהיתה יותר יפה מזו שהיתה לי וכשהגעתי הביתה גיליתי שזה החלק החסר. בינגו.

היוצרים האהובים עליך: מאיר שלו, אפרים סידון, עלי מוהר, נחום גוטמן, שלונסקי ורבים נוספים

הספרים האהובים ביותר בספרייה: איך אפשר לבחור? אני פוליגמי, מאוהב בכולם. לציין כמה שעולים לי בראש: "מים הבייקל לים המלח" אוטוביוגרפיה של משה נובומייסקי שהקים את חברת האשלג הארץ ישראלית, "כחרס הנשבר" שולמית לפיד. הספרים שאמא שלי קנתה עבורי בתשלומים שבועיים של 250 פרוטה למוכר הספרים שהיה עובר מדלת לדלת בתל אביב של שנות ה-50, כמו אנציקלופדיה מעיין; "אשליות פופולריות ביותר ושיגעון ההמונים", ספר באנגלית מאמצע המאה ה-19 העוסק בהיסטוריה של בועות; "היסטוריה קצרה של אופוריה פיננסית" מאת גלברייט; "רומן רוסי" של מאיר שלו; "סיפור על אהבה וחושך" מאת עמוס עוז; "פרשת גבריאל תירוש" של יצחק שלו; "תוגת הישראליות" של דורון רוזנבלום; "מהנעשה בעירנו" מאת עלי מוהר; "מעולם לא היה מצבנו" של אפרים סידון; "ספר המעשים" של אנטוני דויד; "פלשתינה - הארץ המובטחת" של לאודרמילק. מה? בלי סוף, אני, כאמור, מאוהב בכולם.

השורה האהובה עליך ביותר בספרים שבספרייה: "אנו, המבינים את סוד החיים, איננו מייחסים למספרים חשיבות יתרה". מתוך "הנסיך הקטן", אנטואן דה-סנט אקסופרי (תרגום אריה לרנר, 1971).

הקדשה שאתה אוהב: יום אחד קיבלתי חבילה בדואר מעודד ערן, שגרירנו לשעבר בירדן ובשוק המשותף, שהיו בינינו אז יחסים לא-מי-יודע-מה. הוא נכנס לחנות ספרים, ראה ספר שרציתי בו, קנה, שלח וצירף לו את הקדשה בזו הלשון: (הרווחים במקור): "למרות דעתי הבלתי והמאוד על מקבל ספר זה, חשבתי, כאספן ספרים בעצמי, שכל אחד שעוסק בנושא שהוא (אני) עוסק בו ירצה שיהיה לו ספר זה באוספו. לכן הצלחתי להתגבר על לגביו ושלחתי הספר" (על השיעור בנדיבות).

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ