${m.global.stripData.hideElement}

 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שבוע הספר | ספרים מומלצים: כיצד להיות אדם

תגובות

ספרים טובים רבים התגלגלו לידי בשנה זו, אך בחרתי להתמקד בשני ספרי עיון נהדרים, ודווקא בתחום אחד: פסיכולוגיה. האחד הוא ספרה של הפסיכולוגית היונגיאנית שרה שלו, "חלום והחלמה: הלא-מודע ותפקידו בתהליכי ריפוי וצמיחה" (הקיבוץ המאוחד). זה ספר חכם מאוד בעיני והוא מציג חוכמה מן הסוג הקרוב ללבי; דהיינו, חוכמה שאינה מתיימרת לדעת במובן החיצוני של המלה, לאסוף אינפורמציה, כי אם חוכמה של הקשבה לזרימת החיים האנושיים. המחברת אינה תופסת עמדה של יודעת-כל, המריצה לפני הקוראים את ידענותה בתחומה, אלא משתפת אותם בכנות ובפתיחות בחולשותיה כאדם וכמטפל. הרשימה אותי במיוחד הצלחתה של המחברת להציג בצורה פשוטה, בצירוף דוגמאות בהירות, את הרעיון היונגיאני בדבר "המדריך הפנימי", תוך שהיא מנקה אותו מסוגי ההבנות הפשטניות שמצויות בספרות הניו-אייג'.

למרות העובדה שהספר מציג בעומק בלתי רגיל את הגישה היונגיאנית, ליוותה אותי לאורך כל הקריאה בספר ההרגשה שהעיקר אינו בצד התיאורטי. הספר עוסק בעצם בהקשבה העמוקה של אדם לאדם כסובייקט ובהקשבה של האדם לעצמו - ולשם כך אפשר להסתייע בכלים שונים; אבל אלו לעצמם, כך עולה מכל תיאורי המקרים המובאים בו, חסרי כל תועלת אם חוכמת הלב חסרה. הטיפול אינו תחום עיסוקי, ועם זאת היה לי עניין רב בספר הזה, לא כספר מקצועי המיועד למומחים בתחום, אלא כספר המציע דרך חיים. אם לנסח את תחושתי במלים פשוטות מאוד, אומר כי סיפורי המקרים המובאים בו והדרך שהמחברת מטפלת בהם - מלמדים אדם כיצד להיות אדם.

הספר השני שבחרתי, שהוחמץ לדעתי מבחינת תשומת הלב הציבורית, הוא ספרה של מתי ליבליך, "האדם שבקצה האגו: פסיכולוגיה טרנספרסונלית, מפגש בין מזרח למערב" (רימון וכתר). הספר המעולה הוא מעין מבוא לענף החדש של הפסיכולוגיה הקרוי "פסיכולוגיה טרנספרסונלית". זה תחום שאינו מפותח עדיין בישראל כמו בעולם כולו; קליפורניה היא עדיין אתר "העלייה לרגל" של סטודנטים המעוניינים ללמוד תחום זה, שצמח בשנות ה-70 של המאה ה-20 מתוך הזרם ההומניסטי.

אם ננסה לתמצת את הקו שהנחה את המייסדים, אפשר לומר שהם חשו אי-נחת מהדגש המיוחד שהוטל על האינדיווידואליות בפסיכולוגיה ההומניסטית. מטרתם היתה לנסות לחקור את הנפש האנושית מתוך מודעות למוגבלות ולאשלייתיות של המבנה האגוצנטרי שלה, כדי להגיע לתוצאות טובות יותר בתחום הטיפולי. למטפלי הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית היה עניין גדול בחוויות הדתיות השונות שעליהם דיווחו מיסטיקאים מכל רחבי העולם; ובנקודה הזאת לפחות אפשר לומר שיונג הקדים ביחסו החיובי לחוויות אלו את מה שפותח על ידיהם מאוחר יותר.

הספר של ליבליך, שגם היא נמנית עם תלמידי אותו חוג קליפורני, כתוב בבהירות ובלשון שווה לכל נפש ואינו לוקה במלל הריק, המצוי ברבים מספרי הניו-אייג' שמתיימרים לייצג תיאוריות חדשות אלו. יתר על כן, הספר מתייחד בכך שהוא נכתב מנקודת ראות ביקורתית כלפי רבות מהתופעות הבעייתיות של הניו-אייג'. הביקורת שמותחת ליבליך על תופעת ה"מוארות" המיובאת מהמזרח הרחוק וההבהרות שהיא מעניקה לתופעה הן מן הפנינים היקרות ביותר שהתגלגלו לידי בשנה זו.

אדמיאל קוסמן הוא פרופ' למדעי היהדות ומשורר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#