שבוע הספר | ספרים מומלצים: הצייר מכריע את הזמן

ציפורה דולן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ציפורה דולן

אני לא יודעת אם זה מכיוון שאני שבעת ימים או שבעת טקסטים, אך בכל מקרה, בשנים האחרונות אני מתקשה יותר ויותר להתרגש ממלאכת המלים. "פנים", ספרה הנפלא של מיכל פלג (כרמל), הסב לי אותה התעלות נפש, אותה חדוות גילוי, אותה התרגשות נדירה שאליה אנחנו כמהים בכל עת שאנו פותחים את כריכתו של ספר חדש, נושמים עמוק ותוקעים את מבטנו בשורת הפתיחה.

הספר הוא לכאורה ספר עיון תיעודי, כפי שמעידה עליו כותרת המשנה "שיחות עם יאן ראוכוורגר", אבל קראתי בו בשקיקה נסערת, כפי שקוראים רומן מרתק, סבוך עלילה ורגש. קודם כל בזכות איכות הכתיבה, שאינה כתיבה עיונית, וגם לא, רחמנא ליצלן, אקדמית, אלא פרוזה במיטבה, פרוזה שהיא פיוט, שבה המלים, כמו המשפטים, כמו הפסקאות, נשפכים זה לזה בטבעיות, ובלי מאמץ, כמו נהרות שופעי מים אל הים הגדול. והים הוא רחב ועמוק להפליא, ים רב-תחומי, שגליו נושאים אותנו בין אינספור החופים של התרבות האנושית, בימים ההם ובזמן הזה, והכל קשור זה בזה, באיזו דרך פרקטלית, מקורית, מלומדת וייחודית: האישי והאנושי, האסתטי והאתי, הנשגב והשפל, ואן גוך ורמברנדט ובולגקוב וברגסון ודושאן וויטגנשטיין ובארת, ומי לא.

תשובותיו של ראוכוורגר מובאות בדיוק כפי שנאמרו, בלשון דיבור (שניכרות בה עקבות המחשבה התוהה), לשון שמעצימה את אפקט "גילוי הלב" ובה בעת מציעה קונטרסט אסתטי לטקסט המלווה את השיחות, מדויק להפליא ובנוי לתלפיות. "הדחף לזכור... לכופף את ידו הפעלתנית של הטבע, להשבית אותה להרף עין ממלאכת התמורה - הדחף התמוה הזה, שאין להסביר אותו בחוק שימור האנרגיה ואף לא בפחד המוות לבדו, מדרבן אותנו ליצור תבניות משוכללות יותר ויותר כדי להקפיא את הרגע החולף. האמנות היא עניין מאגי: כאשר היד הראשונה מתרוממת לצייר סצינה של ציד על קיר מערה, לא רק הפר נופל, מתבוסס בדמו לרגלי הצייד: הזמן עצמו, המפלצת הטורפנית מכולם, נעצר, מוכרע בפלצורו של הצייר".

מה שעושה את "פנים" למיוחד כל כך, חד פעמי כל כך, הוא התואם המופלא שיש בספר בין תוכן לצורה, בין הדיבור של ראוכוורגר על תהליך היצירה לבין השתקפותו הלכה למעשה בספר, כיצירה שלמה לעצמה. תהליך היצירה, וראוכוורגר אומר זאת בהזדמנויות רבות ובצורות שונות, הוא חיפוש מתמיד אחר הלא ידוע. וכמו שידו של ראוכוורגר הצייר נמנעת מהמובן מאליו, מהמוכר, מהמניירה, כך גם פלג כובשת וסוללת בעבור הקוראים דרכים מקוריות ואמיצות אל תובנות חדשות ומקומות שבהן לא נגע עט אדם. "פנים" הוא ספר חובה בכל ספרייה, אצל כל שוחר תרבות ודעת; זהו אוצר בלום של ידע ותובנות והקשרים שמרחיבים את הדעת וכתיבה משובחת, מדויקת, רצינית אך גם משועשעת, שמרחיבה את הלב. ואל תאמינו למה שאומרים: זו לא קנאת סופרים שמרבה חוכמה, אלא חוכמת סופרים שמרבה קנאה.

ציפורה דולן היא סופרת ופרסומאית

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ