שבוע הספר | ספרים מומלצים: הקרב על "מעדני ארץ"

נריה גוטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נריה גוטל

הספר הטוב של השנה והספר המוחמץ של השנה הם - כמעט - אותו ספר. הראשון הוא זה שכמעט הודפס והשני הוא הספר שהודפס "במקומו", שהוחמץ גם משום שהציבור לא נחשף בסקירות ספרותיות מיטביות על סיפור "מאחורי הקלעים" שלו וגם משום שהדפסתו טירפדה, ולמעשה מנעה, את הדפסת הראשון.

במה דברים אמורים? כזכור, שנת תשס"ח היתה שנת שמיטה ומטבע הדברים לקראת אירוע זה, החל אחת לשבע שנים, רואה אור ספרות עניפה, רובה תורנית-הלכתית. לא מפתיע שלקראת שנה זו עלתה יוזמה מאוד ברוכה להדפיס מחדש ספר תורני חשוב ביותר שאזל מהשוק: "מעדני ארץ" על שביעית מאת הרב שלמה זלמן אוירבך (1910-1995). חשיבותו נובעת מההכרה בגדלותו התורנית של המחבר, שהכל צמאים להכרעותיו ההלכתיות ולהברקותיו הלמדניות. ספר זה, שראה אור לראשונה בשנת תש"ד, שב והודפס בחיי המחבר הן כמות שהוא והן עם הוספות. משנסתלק הרב אוירבך לעולמו ומשקרבה שנת השבע, עלתה כאמור יוזמה להדפסתו.

דא עקא, התעוררה בעיה קשה, שכן "מעדני ארץ" המקורי פותח במבוא שסוקר את הליכי גיבושו של "היתר המכירה", אותו היתר שאומץ על ידי הציונות הדתית כדי לאפשר את המשך קיומה של חקלאות יהודית בארץ ישראל. מבוא זה, שמבאר את עקרונות ההיתר, לא רק שאינו שולל אותו, הוא אפילו רואה בו דגם לגיטימי. יתרה מזו, המחבר מתייחס בו בכבוד ובהערכה מרובה לגדולי התורה שייסדו את ההיתר ולגדולי תורה שמצדדים בו, כולל ביטויי הוקרה אישיים מופלגים למדי. אלא שאותם מצאצאי הרב אוירבך ששקלו את הוצאת הספר לאור מחדש נמנים עם אסכולה חרדית הרואה ב"היתר המכירה" את אחד העוונות החמורים ביותר שייתכנו. אסכולה זו רואה בהיתר דגל ציוני, ציוני-דתי, כזה שחובה להתקיפו עניינית וגם לא עניינית בבוטות, בנחרצות, בביזוי ובהשמצות. ומה עכשיו? עוד עלול להתברר, רחמנא ליצלן, שאישיות תורנית רמת מעלה לכולי עלמא דווקא לא שללה את "היתר המכירה", ודאי וודאי לא ביזתה אותו ואת הרבנים מצדדיו.

ומאחר שדבר זה לא ייתכן, עלתה יוזמה לפרסם הוצאה מצונזרת של הספר "מעדני ארץ", תוך השמטת המבוא וסילות כתובים בספר עצמו. משנודע לאישים מסוימים שזה הכיוון, הודיעו הללו למדפיסים, ובלשון שאינה משתמעת לשתי פנים: היה לא תהיה! אם תעזו להדפיס את הספר תוך צנזורו, אמרו, אנחנו נמצא לנכון לפרסם דברים כאלה ואחרים שדעתכם מאוד לא תהא נוחה מהם.

לבסוף נמצא "פתרון": יוציאו לאור "כאילו" ספר חדש - לא "מעדני ארץ" אלא "כתבי מעדני ארץ". ומה בין זה לזה? חצי ספר אכן חדש - חשיפה ראשונה של הערות בענייני שביעית שהותיר אחריו הרב אוירבך במחברותיו, בשולי ספריו ושמועות תלמידיו. ומה יהיה החצי השני? זו תהא הדפסת חוזרת של "מעדני ארץ", אך "לא בדיוק". לא רק המבוא יושמט לחלוטין, גם כותרות סימני הספר ואפילו חלק מאמירותיו ישונו לחלוטין, כך שלא יהיה ולו גם בדל של רמיזת צידוד ב"היתר המכירה". ויש לכך דוגמאות רבות של השמטות מהספר המקורי.

סוף דבר, מה יש לנו כאן: הטעיית הבריות, שרובם אינם מבחינים בהבדל שבין "מעדני ארץ" ל"כתבי מעדני ארץ" ואינם מודעים להבדל התהומי שבין שני הספרים; הפצת ספר מצונזר ומסולת, שבו גברה ידי צאצאים על משנת המחבר, אביהם; מניעת הדפסתו של ספר חשוב מאוד, יסודי מאוד, מוערך ביותר. לשון אחר: הספר הטוב לא הודפס; הסיפור שמאחורי הספר "השני" הוחמץ.

הרב הפרופ' נריה גוטל הוא ראש מכללת אורות ישראל באלקנה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ