לא על מאורע ומזלו של אחד יסופר בזה, כי אם של שניים ושלושה, והם באים איש אחרי אחיו ומשולבים הם איש באחיו. יש חליפות לחיים, אולם הם בלי חירות; היד הכבדה המונחת עלינו, אותה לא נסיר כל הימים.

באבי אמה אתחיל, בנתן הלוי.

נתן הלוי היה איש גדול-קומה, בעל פנים כהים ומלאי מחשבה, והוא מכובד על הבריות ונודע לאחד מן השלמים. הוא היה בן תורה, יודע חשבון ותכונה, והיחיד בעיר שהבין את סוד העיבור וקידוש החודש. גם מליץ היה, עושה חרוזים, כדרך הפייטנים, חד חידות חריפות, וכתב-ידו היה יפה עד להפליא. לו היתה נטייה וכישרון גם לציור; ורגש היופי היה ניכר גם בהידור לבושיו ולבניו, שהיה מקפיד בהם שלא כדרך היראים. בימי נעוריו הפליג בקבלה ובספרי מחקר והגיע עד "שער הייחוד"; ובימים ההם היו לו ויכוחים רבים עם אחדים מחבריו, שהתחילו להתחמץ, ולבו היה נגרש. אחר-כך, כאשר הלכו הם, אחד-אחד, אל מקום שמשם לא ישובו, וענייני החיים באו להטרידו, חדל גם הוא מהעניינים העיוניים והקדיש את עתותיו המעטות לתורה הגלויה, שהיא גם לחם האדם...

נתן הלוי היה רואה חשבון בבית-אוצר-כסף של איש עברי, הרחוק מעמו ועושה את מסחרו גם ביום השבת. אבל לו, ליהודי האחד מהדור הישן שכיהן שם, נתנו לשבות את שבתו ולשמור את ימי המנוחה, כי כיבדו אותו. לחמו מצא והכניס רב יתר בערך מאשר יכניסו יהודים כגילו; אבל הוא הוציא הכל על ייפוי ביתו. סביבה של כלים נאים, הנהגת-בית ביד רחבה ואיזה הד של עושר היו לו לצורך נפשי, כמו שהיה לו צורך להשכים בבוקר ולהתפלל לפני אלוהיו; ב"ימי הקבלה" והעיון התעצם בערך טוהרה...

ולנתן היו במשך חייו שלוש נשים. אשת נעוריו חנה הרפה מתה בנעוריה והניחה לו שתי בנות יפות, את מלכה ואת פנינה. אשתו השנייה, שנשא אחריה, לא היתה יפה, וגם היא לא האריכה ימים, והניחה לו שתי בנות לא יפות, ורק גדולות-קומה היו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ