מישהו כאן מדבר נוסטרטית?

אהרן דולגופולסקי, בלשן משכונת בת גלים בחיפה, כתב מילון של השפה שממנה התפתחו לדעתו השפות המוכרות בימינו. מילון השפה הנוסטרטית אינו, אם כן, רק אוסף מלים, אלא הנחת יסוד בלשנית-ארכיאולוגית המעידה על קרבת משפחה מפתיעה בין שפות רחוקות לכאורה

ברוך פודולסקי
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ברוך פודולסקי

Nostratic Dictionary, by Aharon Dolgolpolsky, McDonald Institute for Archaeological Research, Cambridge University

מה מצא לו איש אחד בביתו שלחוף בת גלים בחיפה לייצר מילון מונומנטלי של השפה הנוסטרטית, המקיף כארבעת אלפים עמודים בארבעה כרכים? "באתי ממוסקווה לישראל ב-1976", מנסה להשיב הבלשן אהרן דולגופולסקי, פרופסור באוניברסיטת חיפה, "שם כבר גידלתי דור צעיר של בלשנים נגועים בחידק הזה של מדע הנוסטרטיקה. אבל גם כאן מסתובבים פוליגלוטים (דוברי שפות רבות) בשפע, והם נותנים לי השראה".

השפה הנוסטרטית אינה קיימת כיום, אבל סביר להניח שלפני כעשרת אלפים שנה היתה קיימת שפה אחת שממנה התפתחו שפות רבות ומוכרות. ידוע למשל שעברית היא שפה שמית, קרובת משפחה של הארמית, הערבית, האכדית, האוגריתית ועוד שפות אחרות. אך לשפות השמיות יש "בנות דודות" מרוחקות, כגון מצרית עתיקה, ברברית, שפות כושיות באתיופיה ושפות צ'אדיות בצ'אד, קמרון וצפון ניגריה. כל אלה, יחד עם השפות השמיות, מהוות משפחת לשונות גדולה המכונה משפחה שמית-חמית או אפרו-אסיאתית. הייתכן שקיים קשר גנטי בין משפחות שונות, שהן התפתחו ממקור משותף כלשהו?

חוקרים רבים שוללים את האפשרות הזאת. גם אם יש מלים אחדות בעלות צליל דומה ומשמעות דומה, אין הדבר מוכיח את קירבתן המקורית. יש מלים שמקורן בחיקוי צליל (כגון קוקייה, שנקראת בשם דומה בשפות רבות), ויש מלים שמקורן בשאילה: "אורז" ו"רסן" חדרו לעברית מהודו, "אשוח" חדרה מן הלשון החוברית שהיתה מדוברת לפני שלושת אלפים שנה בצפון-מערב סוריה, והשם הרומי Caesar הפך לשם כללי.

ובכל זאת קבעה הבלשנות ההיסטורית כללים שבאמצעותם אפשר לבדוק אם יש קשר גנטי בין שפות או שמדובר בדמיון חיצוני בלבד. הכלל החשוב לקביעת קשר גנטי הוא קיום חוקים פונטיים, הנקראים מעתקי הגיים. אם אנו מוצאים שהגה א' בשפה אחת מופיע כהגה ב' בשפה שנייה, ולא במלה אחת אלא באופן עקבי במספר רב של מלים, אפשר לטעון בוודאות שבין שתי השפות קיים קשר גנטי. כך, למשל, בעברית נאמר "שנה" ובערבית - "סנה", "שלום" בעברית ו"סלאם" בערבית; "זהב" בעברית, בערבית - "ד'הב" וכו'.

בלשנות היסטורית לענפיה השונים עוסקת במציאת החוקים הללו ובשחזור הפרוטו-שפה (פרוטו-שמית, פרוטו-הודואירופית וכו') - מלאכה מעניינת אך קשה מאוד. קשה שבעתיים למצוא את החומר המשותף בפרוטו-שפות שונות. העוסקים במלאכה זו אמורים להכיר היטב לא רק את השפות עצמן אלא את ההיסטוריה שלהן, את התפתחותן הפונטית והדקדוקית. בלשנים המסוגלים לכך נדירים מאוד, ואחד מהם הוא הפרופסור דולגופולסקי.

ההיפותיזה על קירבה אפשרית בין כמה משפחות לשונות של אירופה ואסיה הועלתה לפני כשמונים שנה על ידי הבלשן הדני הולגר פדרסן. בשנות השישים של המאה שעברה התחילו שני בלשנים צעירים ממוסקווה, כל אחד בנפרד, לבדוק את הרעיון. אחד מהם, איליץ'-סוויטיץ', נהרג בתאונת דרכים בצעירותו, והשני - אהרן דולגופולסקי - לקח את החומר שנשאר בטיוטה והשלים את המלאכה: ב-1971 יצא לאור הכרך הראשון של "ניסיון השוואת הלשונות הנוסטרטיות" מאת איליץ'-סוויטיץ'.

אילו שפות מהוות את המשפחה הנוסטרטית? לפי דולגופולסקי, משפחת-על זו מורכבת משש משפחות: שמית-חמית, הודואירופית, אוראלית (פינית, הונגרית ואחיותיהן), אלטאית (שפות טורכיות, מונגוליות, טונגוסיות, יפאנית וקוריאנית), קארטוולית (השפה הגיאורגית ואחיותיה) ודראווידית (שפות דרום-הודו). לא מן הנמנע שיש עוד כמה שפות ששייכות למשפחת-על זו, כגון אסקימואית, אולי גם אטרוסקית, אך הדבר עוד דורש הוכחה.

המילון שהתפרסם עתה בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג' בארבעה כרכים (אפשר גם להורידו מהאינטרנט) פותח עידן חדש בבלשנות המשווה. לראשונה הוא מאפשר למצוא מכנה משותף לעברית, למונגולית, להונגרית וליפאנית. לפי ההיפותיזה הנוסטרטית, יש עדויות רבות לקירבה גנטית. כינוי גוף ראשון יחיד "אני", למשל, בלשונות הודואירופיות משוחזר כ-m-- egyho כינוי זה מופיע בלטינית כ-aham ,ego בהודית עתיקה, ich בגרמנית. המלה הקרובה בשפות שמיות-חמיות היא aaku, שנמצאת באכדית, ו"אנוכי" בעברית. בל נשכח שכינויי גוף ראשון ושני בשפות שמיות מכילים תחילית -an בתוספת אלמנט כינויי. כינויים אלה מזכירים את הצירופים הנך, הנו שאף הם מורכבים ממילית כללית (הנ) + כינוי חיבור. מלה קרובה מצויה גם במצרית עתיקה, ברברית, שפת בג'א (כושית) ושפות צ'אדיות. וכבר גילינו כאן מעתקי הגיים ברורים - לדוגמה ה-g ב-ego הלטיני מתחלף ל-כ/כ בשפות השמיות.

כינוי גוף שני בהודואירופית הוא tu: לטינית tu, הודית עתיקה am-tv, גרמנית du, פולנית ty. בשפות שמיות אנו מוצאים את האלמנט - ta בכינוי אתה, בסיומת של גוף שני בזמן עבר שמר-ת. ובתחילית הפועל בזמן עתיד בגוף שני ת-שמור, ת-קום. במשפחת השפות הפיניות כינוי זה מופיע כ-- ton בשפה המורדובית, sina/tina באסטונית, ובטורקית sen. ראינו כאן מעתק הגיים ברור s/d/t.

מלית השלילה ma מתועדת כך הן בשפות הודואירופיות - יוונית עתיקה, שפות הודיות ואירניות, ארמנית, והן בשפות שמיות-חמיות: ערבית, מצרית, שפות כושיות. אפילו היא נמצאת גם בשפות טורקיות, מונגוליות ובקוריאנית.

המלה העברית "קרן" מזכירה את האנגלית horn והלטינית cornu. מדוע למלה העברית "כלה" יש שתי הוראות: מאורסת ואשת הבן? כלה זו אשה שאיננה שייכת מלידה לשבט אלא מצטרפת אליו. בלטינית אנו מוצאים את המלה glos שפירושה "אחות בעל", דהיינו אחות של גבר שבאה למשפחה מבחוץ. יש לשים לב גם למעתק ההגיים: עברית כ - לטינית g, כמו שראינו כבר בכינוי השמי aaku-an ובלטינית ego.

זה אך מבחר קטנטן מתוך כ-3,000 מלים וצורנים שבמילון הנוסטרטי של דולגופולסקי, המסכם יובל שנים של עבודה מאומצת. אך מילון זה אינו רק אוסף מלים. הוא מכיל מבוא מפורט ומאגר של שחזור מעתקי הגיים - אותם חוקים פונטיים אשר מוכיחים שבין השפות קיים קשר גנטי. הוא גם מכיל צורנים אשר משקפים את הדקדוק של השפה הנוסטרטית. אפשר גם לגלות בעיון במילון עובדות מרתקות על התרבות הטרום-ניאוליטית: למשל ידע מעמיק באנטומיה, תיאור דרכי איסוף מזון מן הקרקע ותנועות חלקי גוף.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ