על כל שאלה תשובה | בשתי עיניים (מכוונות)

שהם סמיט
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שהם סמיט

חפ"ש: מחשבות צבאיות ומחויכות על פרשיות השבוע והמועדים יאיר אגמון. הוצאת ראובן מס, 192 עמ', 48 שקלים

איזה מין ספר זה?

כהגדרת המחבר: לקט של "מחשבות צבאיות ומחויכות על פרשיות השבוע והמועדים".

ותכליתו?

"ליצור גשר בין חיי היום-יום של החייל הקרבי לבין התורה" (כריכה אחורית).

מהי שפתו?

שפת החפ"ש.

חפ"ש?

חייל פשוט.

ואיזה מין חייל הוא המחבר, יאיר אגמון?

מפקד צעיר (בן 22), מורעל, ציוני בלי מרכאות, מאוהב קשות בעצמו ובארץ ישראל.

אילו מלים וצירופי מלים מופיעים בספר בתדירות גבוהה?

אני החיילים שלי; פלוגה שלי; מדינת ישראל

בפרק המוקדש לפרשת "נח" ("צבא בונה עם" זהו שמו) משווה המחבר בין פרויקט מגדל בבל לבין כור ההיתוך הצבאי. מהו, לתפישתו המדאיגה, ההבדל המהותי ביניהם?

"אנחנו, שמכוונים את אותם עוצמה, דציבלים ואחידות למטרה נעלה כמו ?להגן על מדינת ישראל', יכולים להרשות לעצמנו את השימוש באותו כוח אדיר שאליו יכולה קבוצה מלוכדת להגיע".

מדוע, לדעת המחבר, "חברון היא סיוט"? (פרשת "חיי שרה")

כי היא שורצת ערבים שונאי צה"ל, יהודים שונאי צה"ל ועכברושים שונאי צה"ל.

כיצד אפוא מצליח המחבר-המפקד להתעלות מעל לכל הזוהמה הבוגדנית הזאת ולהרגיש בלב את העיר הישנה הזאת, ש"כל כך הרבה קרה בה וכל כך הרבה עוד יקרה"?

עוצם שתי עיניים (מכוונות) "ומרגיש את העיר כמו שיכלה להיות: עיר מקראית, תוססת, קשורה בחבלים עבים לאבות האומה שלנו ולנו".

ומהי תחושתו אז?

"זה דווקא סבבה, מעביר לי את השמירה".

מלבד את המקורות ואת מוריו ורביו, את מי עוד מרבה המחבר לצטט?

את אמא שלו.

מה אומרת אמו של יאיר על גברים?

"שגבר, אם הוא נראה יותר טוב מקוף - זה כבר מספיק".

איך זה קשור לנשים בצבא? (פרשת "ויצא": "על נשים ובבונים")

"אני חושב שאת המשפט הזה אפשר להשליך גם על נוכחות נשית בשירות הקרבי".

צטטי את מלות התודה של הבן האוהב לאמו ("מכתב לאמא" פרשת "וישב")

"תודה על זה שאת אמא כל-כך טובה ועל כך שחתמת לי (פעמיים) ואיפשרת לי להיות קרבי".

מיהו יונתן הקטן?

מי שהיה "חנון מארץ החנונים, לאטח מארץ הלאטחים, סחי אמיתי", עד ש"התנקז מתישהו, כמובן, לצבא" שעשה ממנו גבר-גבר ו"לא יאומן - סמל!".

מה המחבר מת לדעת?

איך זה יכול להיות ש-60% מבני מחלקתו, לו היו מציעים להם ארץ ישראל חלופית, זבת חלב ודבש, בלי פיגועים, אבל גם בלי זיקה לארץ ישראל, היו קופצים על המציאה.

הייתכן שהמחבר סבור כי לצבא יש לב ונפש?

מסתבר. "נדמה לי", כך הוא כותב בצדדו בחגיגות פורים ללא אלכוהול, "שצה"ל מרגיש את מה שהרגישו חז"ל בסיפור" (המגילה) "חג פורים בצבא" הוא מציע, "יכול להיות הזדמנות לחשוב על אלכוהול".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ