לצערנו, לא נוכל לפרסם | זרוק ודפוק בנחמני

דפדוף בכתבי יד שנשלחו להוצאות ספרים

תרצה ידרמן
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
תרצה ידרמן

והפעם: דיוקן התל אביבי כאיש צעיר.

כבר עשור או שניים עמלים המקומונים למכור לנו איזו פיקציה, ולפיה בתל אביב מתגוררים אך ורק אנשים מתחת לגיל 25 שחייהם מגניבים ביותר. לתומי חשבתי שעם השנים ייעלמו הן הניסיון הפתטי והן המלה "מגניב", אך התבדיתי: כתבי יד שונים עדיין מנסים ליצור את אותו מצג שווא, ולשכנע את הקוראים שתל אביב היא עיר מגניבה, שבה גרים צעירים מגניבים שמעבירים את הזמן בעישון סמים מגניבים ובסקס מגניב.

את הז'אנר האנכרוניסטי והבלתי מגניב ניתן לחלק לכמה תתי-ז'אנרים, על פי הגיבור העומד במרכזם, שמספר בגוף ראשון על חוויותיו הפסאודו-מסעירות:

הרוקר. הרוקר אינו בהכרח מוסיקאי, אך הוא מנהל סדר יום של רוקר (קם מאוחר עם האנג-אובר), חושב שהוא גלגול של צ'רלס בוקובסקי (שותה אלכוהול זול) ובאופן כללי חי על הקצה (מסרב להתקלח). כל אירוע ברומן מעין זה מלווה בציון מדויק של הלוקיישן ושל הפסקול שהתנגן ברקע: "כשמזמזתי את דנה הברמנית בשירותים של ה... שמענו את השיר של...", "כשיצאנו שיכורים ממועדון ה... בדיוק ניגנו את השיר של... בפול ווליום", "כשנכנסנו לאוטו שמתי את הדיסק של...", "כשדנה נתנה לי סטירה כשהיא שמעה שהתמזמזתי עם ליהי התנגן השיר של... כמה סמלי!" וכן הלאה. כמובן שהפסקול כולו על טוהרת הלהקות והיוצרים שרק קומץ מביני דבר מכירים את שמם, כי בסופו של דבר, כל הרפתקאותיו של הרוקר הן בסך הכל דרך אלגנטית להוכיח שהכותב מעודכן מוסיקלית, עובר סלקציה במקומות הבילוי הנכונים, ובאופן כללי, אדם אלטרנטיבי עד מאוד.

הסקס: גרופיות מתחת לגיל ההסכמה. הסמים: ערק איילות.

הארד קור. לילה. מאוחר. כל הבורגנים ההגונים הלכו לישון. תל אביב האחרת מתעוררת. כן. לתל אביב יש גם צד אפל. ומסתורי. ביותר. זונות. מועדונים מפוקפקים. חשפניות. נרקומנים. התחנה המרכזית הישנה. זונות. דורמנים רוסים. אהבות מטונפות. זיונים בלי רגשות. זקפות. הולכים מכות. זונות. עובדים זרים. סרסורים. בני מיעוטים. סמים קשים. ערסים עם גורמטים. ציצים וניכור. דם ושיני זהב. וזונות.

הסקס: בתשלום. הסמים: בשורות.

הרווקה. מאז שכיכבה באינספור ספרים וסדרות טלוויזיה אי אז באייטיז הספיקה טלילה לצאת לעוד עשרות דייטים שלא צלחו ולנהל עוד עשרות מערכות יחסים כושלות, ולנתח אותן עד כלות. אמנם ברוח הזמן מתלבטת עתה טלילה בין היי-טקיסטים מנוונים רגשית לבין משווקי קינואה מנותקים פיננסית. היא גולשת באתרי היכרויות, מרבה לשבץ במעני הלשון השנונים שלה מלים באנגלית ואומרת על כל דבר "זה מרגיש לי כמו...", אבל כל השאר - החבר ההומו, החתול, חיסול דליי הגלידה בשעות הקטנות, יו-ניים-איט - נותר כשהיה. אם היינו עכשיו בשנת 2019, זה אולי היה מרגיש לי כמו רטרו, אך כעת זה בעיקר מרגיש לי פיהוק.

הסקס: קצר יותר משיחות הטלפון עם החברה הכי טובה. הסמים: אדוויל.

הבטלן הסטלן. הבטלן הסטלן היגר לתל אביב מפתח תקוה או רחובות, ומרגע שהגיע אליה הריהו נחוש למצות עד תום את כל מה שמציעה לו העיר הגדולה - הוא זורק את עצמו על ספה בדירת גג שכורה, ולא קם ממנה עד שנגמרים לו ניירות הגלגול. מדי פעם קופץ סוחר הסמים לביקור ומחדש את המלאי; מדי פעם קופצים חברים ודנים אתו ברזי הקיום האנושי; ומדי פעם אפילו קופצת בחורה ששמעה שיש פה מסיבה. אך נראה שלא רק המוח של הסטלן הפך לסמרטוט לח. הבטלן הסטלן, כפי שיודע מי שאיתרע מזלו ובילה עם ברנש כזה כמה דקות, נוהג להפיק אינספור הגיגים חסרי פשר, ונוטה לחשוב שאותם הגיגים אינם אלא תובנות עמוקות, ויטגנשטיין סטייל. כמו כן, מכיוון שהוא רואה את המציאות מזווית שונה ומקורית ביותר, נוהג הבטלן לשבץ בין הגיגיו שירים קצרים שאותם שרבט בעת שהמוזה נתנה לו בראש ("השערות שתקועות כבר שבוע בחור של המקלחת/ מזכירות לי שאני חולה ליקום על התחת").

הסקס: הרבה בדמיון, מעט בחיים. הסמים: חי + צומח = דומם.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ