בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חמש שאלות לרחל צורן | קח שיר נגד דיכאון

הביבליותרפיסטית ד"ר רחל צורן עוסקת בספרה "חותם האותיות" במפגש בין הספרות לפסיכולוגיה. היא מסבירה כיצד מתעצבת וגדלה זהותו של הקורא בתהליך הקריאה, כיצד ניתן לנתב את הקריאה לריפוי לנפש ואיך אפשר להגיע לתכנים ורגשות שהמטופלים אינם מודעים אליהם בעזרת טקסט ספרותי

תגובות

"חותם האותיות" (כרמל) מאת ד"ר רחל צורן מציע בחינה אמפירית ויישומית של האופן שבו מתעצבת ומשתנה זהותו של הקורא בתהליכי הקריאה והכתיבה בטקסט הספרותי, בהקשר של קריאה וכתיבה ספרותית בכלל ובהקשר של תהליכים ביבליותרפיים בפרט. ד"ר צורן היא ביבליותרפיסטית ומרכזת מסלול ההכשרה המקצועית בביליותרפיה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה.

מתי התפתחה המחשבה שהספרות בעלת כוח ריפוי?

"זוהי מחשבה עתיקת יומין הקיימת מאז היות הספרות. ידוע למשל כי בשערי הספריות העתיקות בתבי ובאלכסנדריה התנוסס שלט המכריז על הספרייה כמקום המביא מרפא לנפש. בעת החדשה אפשר להצביע על קשר הולך ומתפתח בין הפסיכולוגיה לספרות החל מפרויד, שראה בספרות מקור חשוב להגותו על הלא מודע. הרעיון ליישם אפשרות זו במסגרת של טיפול נפשי נוסה לראשונה רק בשנות ה-60 של המאה ה-20 בארצות הברית. זוהי ראשיתו של תחום הביבליותרפיה כשיטת טיפול מובחנת".

הטקסט הספרותי באמת יכול לרפא?

"למעשה, כל קורא חווה במשך חייו חוויות של תובנה, רווחה נפשית והתעוררות רגשית, שאפשר לראות בהן חוויות של ?ריפוי'. בהקשר של טיפול ביבליותרפי, הטקסט נוכח כקול שלישי בנוסף למטפל ולמטופל, ומאפשר להגיע למטופלים באמצעות תכנים ורגשות שאינם מודעים להם או שיש להם קושי לדבר עליהם. הריפוי הוא אפוא בפתיחת האפשרות לחדור אל המטופלים דרך השפה המיוחדת של הטקסט הספרותי. התשובה לשאלה היא אפוא כן, וזוהי גם נקודת המוצא לדיון בתהליך הקריאה כתהליך מרפא".

איך זה מתיישב, למשל, עם "ייסורי ורתר הצעיר" של גתה, שעם יציאתו לאור גרם לגל התאבדות?

"המקרה של ורתר מעיד דווקא על ההשפעה העצומה שיכולה להיות לספרות. כמו תרופה לא מותאמת או במינון לא נכון כך גם קריאה יכולה להזיק. אמנם תגובה כה קיצונית היא נדירה, אבל היא אפשרית. מעניין לציין שגתה כתב את ספרו בעקבות משבר שחווה בעצמו. בספרו האוטוביוגרפי 'שירה ופיוט' הוא מעיד כי כתיבת 'ייסורי ורתר הצעיר' שיחררה אותו ממחשבות ההתאבדות שהיו לו בעקבות אהבה נכזבת. מכאן שלכתיבה עבורו היתה השפעה מרפאת. אבל הרגישות הרומנטית שאיפיינה את תקופתו, ושהעמידה זיקה עמוקה בין אהבה למוות, גרמה לכך שהספר הביא לעתים להזדהות יתר שהובילה להתאבדות.

איך מתפתחת ומתעצבת זהות הקורא בתהליך הקריאה?

"זוהי השאלה המרכזית שבה עוסק הספר. ישנה למשל האפשרות להתבונן במשך חיינו דרך ספרים מכוננים ("אוטוביוגרפיה של קורא"), אשר ממחישה עד כמה יש בכוח הספרים שאנו קוראים במשך החיים לעצב אותנו. דוגמה נוספת היא ההצעה להציג את עצמנו לפני הזולת דרך טקסטים נבחרים שאנו מזהים בהם את עצמנו ('תעודת זהות טקסטואלית')".

מה הייחוד של הטקסט הספרותי והאם אפשר לשלב בביבליותרפיה גם טקסטים שאינם ספרות יפה?

"הטקסט הספרותי האמנותי הוא בעל איכויות אסתטיות, חף מאינטרס כלפי הקורא, ובעל אופי רב משמעי. רב משמעותו של הטקסט הספרותי מאפשרת לדובב בכל אדם את עולמו הפנימי הייחודי לו, ולהתבונן ולחוות את עצמו מזוויות שונות. טקסטים חד משמעיים יותר, כמו מאמרים פוליטיים, חומרים דידקטיים והרצאות אינפורמטיביות אינם מאפשרים את דרגות החופש הללו. יחד עם זאת, אפשר לעתים להסתייע גם בהם לדיבוב המטופל".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו