חמש שאלות לצבי ינאי | חפש אותי

בספרו החדש, "מאוחר מדי", ממשיך צבי ינאי לתור אחרי אחיו האבוד רומולו. "קשה לי לרדת לנבכי נפשו", אומר ינאי, "מכיוון שאיני יודע עליו יותר ממה שכתב ביומן ומהמכתבים ששלחו לי מכריו. אני יכול לשער שאנשים חשים צורך להיעלם מתוך רצון להעניש את מי שפגעו בהם"

ורד לי
ורד לי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ורד לי
ורד לי

"אני תוהה אם יומן זה יגיע אי פעם לידי אחי. בלי ספק מגיעה לו מחוות גומלין על ספר המכתבים ?שלך סנדרו'", כותב רומולו בנוונוטי ביומנו האישי ונעלם באורח מסתורי. הקולות הבוקעים מהספר (הוצאת כתר) מנסים להתחקות אחר דמותו החמקמקה של רומולו ולצלול למעמקי הסוד המשפחתי הלא-מפוענח שחשף אחיו, צבי ינאי, בספרו הקודם.

"מאוחר מדי" הוא ספר המשך ל"שלך, סנדרו?"

ינאי: "הוא ספר המשך במובן זה שהוא עוסק ברומולו אחי, שהיה מען למכתבים שלי בספר הקודם, ויחד עם זה הוא ספר עצמאי, כי הוא מגולל את חייו של רומולו, שהיו בגדר נעלם גמור לקוראים בספר הראשון".

למה "מאוחר מדי"?

"השם נבחר יחד עם עורכת הספר רונית ויס-ברקוביץ, כי הוא מתחייב מתוכנו. כל אחת מהדמויות בספר נושאת עמה את המאוחר מדי הפרטי שלה. במובנו הפשוט, מאוחר מדי מבטא את הכרתנו שיש דברים שאמרנו או עשינו בחיינו שמאוחר מדי לתקנם. אצל רומולו אחי המאוחר מדי קשור לתחנות שונות בחייו: מאוחר מדי לתקן את יחסיו המקולקלים עם בתו; מאוחר מדי לבטל את העוול שגרם לאלברטינה אהובתו בהתנתקות הברוטלית ממנה. אצל אלברטינה המאוחר מדי קשור לאי יכולתה להבין את החלטתו של רומולו להיפרד ממנה; אצל אומברטה בתו המאוחר מדי בא לידי ביטוי במכלול שאלות: למה התכוון אביה כאשר כתב (וניסה להסתיר) את המלים האלו על עטיפת היומן שלו: האם מאוחר מדי להתפייס עם אמו? להבין את עצמו? להסביר את הקלקולים ביניהם? האם מאוחר מדי לשאול את השאלות שלא נשאלו? מאוחר מדי לתקן את ההחמצות שהחמיצה עם אביה?"

איזה קשר אתה רואה בין העובדה שאחיך ננטש על ידי הוריו לבין נהייתו לבדידות ולבריחתו מפני האהבה?

"אין ספק שנטישתו בקטנזרו היתה ארוע מכונן בחייו. עם זאת, עלינו להיזהר מיצירת קשר פשטני בין טראומות ילדות למסלולי חיים שאנו בוחרים בהם בבגרותנו. בדידותו של רומולו משולה בספר לבדידותו של האלקטרון המקיף את גרעין האטום: אם ייטמע בגרעין הוא יביא לקריסת האטום. הוא גם מתייחס ביומנו במישרין לבדידות כשהוא אומר: ?אנשים מתים בגפם גם כאשר הם מוקפים בעשרות אנשים דומעים. בסירה של האדס יש מקום רק לנוסע אחד מלבד השייט. אין דבר בודד יותר מהמוות'. בדידות נובעת במידה רבה גם מהרתיעה להתחכך באנשים. ידידו של רומולו, פקח שמורה בשם ריצ'רד, מספר לו איך התחכחות הארבה אלה באלה מעבירה אותם מהפאזה היחידנית הלא מזיקה לפאזה ההמונית ההרסנית, ההופכת כל פיסת ירק לשממה. באשר לאהבה, רומולו בורח ממנה כי היא עלולה להשאיר אותו מקולף מעור. עם זאת, לבו היה פתוח לאהבה טוטלית לבתו בשנותיה הראשונות, אהבה שלא נסתייעה".

מה צריך להבין מהיעלמותו המסתורית של רומולו?

"קשה לי לרדת לנבכי נפשו של רומולו, מכיוון שאיני יודע עליו יותר ממה שכתב ביומן ומהמכתבים ששלחו לי מכריו. אני יכול לשער שאנשים חשים צורך להיעלם מרצון מודע או בלתי מודע כדי להעניש את מי שפגעו בהם. הרצון הזה מלווה אותם כל חייהם כמין תגובה לטנטית מילדות, בבחינת: חפשו אותי".

למה רומולו נמנע מלהציג את עצמו בפניך, אף שישב במרחק שלושה שולחנות ממך?

"הפגישה בין האחים בקטנזרו לא מתממשת משום שרומולו מתעב סצינות שמאלץ, אך בעיקר מפני שהיא חסרת תכלית, ריקה מתוכן בעבור שניהם ובעלת פוטנציאל של אכזבה הדדית. היא קורית בשלהי חייהם, מאוחר מדי כדי ליצור קשר שהיה יכול להתפתח אילו גדלו יחד בילדותם, מאוחר מדי לגעגועים של סנדרו לאחיו שגוועו עם השנים, מאוחר מדי לרומולו כדי ליצור קרבת אחים שכה ייחל לה בילדותו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ