בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ג'ני לבל, 1927-2009

תגובות

ב-1941, והיא בת 14, ראתה ג'ני לבל שני קלגסים גרמנים מתפרצים אל חצר בית המשפחה בבלגרד והורגים בירייה את כלבתה האהובה. בלילה לקחה את התרמיל שהכינה אמה לקראת הגירוש הצפוי מהבית, התגנבה אל הרכבת ונסעה. לאחר טלטלות רבות הגיעה לבית הכלא לאסירות פוליטיות בברלין, ניצלה מגזר דין מוות, ובתום המלחמה חזרה לבלגרד. אמה, סבתה ובני משפחה נוספים נספו בתוך משאית הגז הראשונה שהופעלה באירופה, בבלגרד, העיר האירופית שהוכרזה ראשונה "יודנריין". על כל אלה ועוד כתבה ג'ני לבל בספרה האוטוביוגרפי "פתאום שונה פתאום אחרת" ("יד ושם", 1998).

אחרי שובה לבלגרד התקבלה לבית הספר הגבוה לעיתונאות ודיפלומטיה והחלה לעבוד כעיתונאית בעיתון "פוליטיקה". אך מישהו הפליל אותה באוזני השירותים החשאיים בשל בדיחה תמימה על המרשל טיטו שסיפרה לתומה לחבריה. בשל כך נכלאה למשך שנתיים וחצי בגולאג היוגוסלאבי גולי אוטוק (האי העירום). פרק זה בחייה תואר בספרה "הסיגלית הלבנה" (עם עובד, 1994). בעקבותיו, הסופר היוגוסלאבי דנילו קיש ערך ראיון טלוויזיוני בן שש שעות (במתכונת "שואה" של קלוד לנצמן) עם ג'ני ועם אסירה-לשעבר נוספת, אווה נהיר.

ב-1954 עלתה ג'ני לבל לישראל ולמדה בבית הספר להכשרת טכנאי רנטגן בחיפה. בתום לימודיה עבדה שנים אחדות בבית חולים פורייה בטבריה, ולימים היתה מרצה, מרכזת ומנהלת בית הספר לרדיוגרפיה בבית חולים איכילוב. בד בבד חקרה את תולדות יהודי יוגוסלאביה וכתבה למעלה מעשרים ספרים ומונוגרפיות רבות. חלק מהן כונסו לאחרונה בספר שיצא בסרבית, "שלא יישכח" (בלגרד, 2009). בין ספריה שעוררו עניין מיוחד היו "חאג' אמין וברלין" (ת"א, הוצאה עצמית, 1996) ו"עד הפתרון הסופי: היהודים בבלגראד 1521-1942" (הקיבוץ המאוחד, 2006).

ג'ני לבל פירסמה את "הסיגלית הלבנה" ביוגוסלאביה כשהאמת על הגולאגים טרם נודעה ברבים. במחקריה חשפה את מעלליהם של משתפי פעולה עם הנאצים, כגון אגון סבוקושק, מלשין שפעל בזגרב בימי הכיבוש הגרמני. נושא יקר ללבה במיוחד היה גורלם של יהודי מקדוניה, שגורשו לטרבלינקה על ידי הבולגרים, אשר התירו את דמם בטענה שבהיותם משוללי אזרחות הם אינם "היהודים שלהם". על קהילת מקדוניה כתבה את ספרה הראשון, "גאות ושבר".



תצלום: יהודית וינקלר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו