בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התאווה לפלפל התפרצה כמו הר געש

עלילה היסטורית-גיאולוגית-ביולוגית הופכת בידיו של סיימון וינצ'סטר לספר מתח, למרות סופו הידוע מראש

תגובות

היום שבו התפוצץ העולם, מאת סיימון וינצ'סטר, תירגם מאנגלית עמנואל לוטם, הוצאת דביר, 2009, 383 עמודים

יומיים וחצי קראתי את הספר הזה כמעט ללא הפוגה ולא יכולתי להניחו מידי; כדי כך רב המתח שהוא מעורר, עד לשיאו, לרגע ההתרה של החידה הבלשית כביכול שהוא מציג. אחרי השיא נפל המתח ויכולתי להמשיך ולקרוא בשלווה ובתשומת לב גדולה יותר. הספר כולו כתוב באנרגיה סוחפת ומתורגם לעילא על ידי עמנואל לוטם.

אבל אין זה ספר בלשי או ספר מתח, אלא ספר מדע פופולרי ששדה הדיון שלו כולל דיסציפלינות אחדות: גיאולוגיה, היסטוריה, פרקים בתולדות המדע והתפתחות של תיאוריות מדעיות. בספר מושקע ידע עצום בתחומים שונים, והכשרון שבו מתייחד סיימון וינצ'סטר הוא בהצגה מרתקת של עניינים די תובעניים. שכן הנושא שסביבו מתגלגלים הסיפורים המדעיים הוא הר-אי בצורת חרוט במצר שבין איים בחבל ארץ שנקרא כיום אינדונזיה ובו יותר מעשרת אלפים איים. הקורא יודע שההר יתפרץ בסופו של דבר, אבל וינצ'סטר מוליך אותו אל האסון הזה בצעדים אטיים. הקורא יודע, משום שבמהלך הסיפור ההר-האי הירוק, המכוסה בצמחייה, על פי דיווחי הנוסעים והקרטוגרפים, מתקרח ומשחיר יום אחד. מכאן ואילך אין הקורא מצפה עוד אלא להתפוצצות האדירה שבוא תבוא.

הספר פותח בסיפור שכבר נשכח מלב, סיפורה של מעצמה אדירה, כיום ארץ קטנה וענייה למדי, פורטוגל, שפרשה במזרח הרחוק תחנות מסחר שמרכזן השלטוני היה בגואה (הודו). אלה היו הימים של פריחת סחר התבלינים, שבראשית שלטה בו פורטוגל, אשר הביאה בספינותיה למערב את הסחורה המבוקשת, ולצורך זה הקימה תחנות מסחר במה שקרוי היום אינדונזיה, הודו, סין ואיים כמו מקאו ואיי מולוקה, שבהם גדלו התבלינים היקרים המבוקשים והבלתי מצויים: פלפל, אגוז מוסקט וציפורן.

וינצ'סטר מדגים את להיטות המערב אחר התבלינים בציטטה מן הרומאן "לורד ג'ים" של ג'וזף קונרד: "סוחרי המאה ה-17 הלכו שמה אחרי הפלפל, כי התאווה לפלפל בערה כשלהבת בחזיהם... בשביל שק פלפל היו שוחטים זה את זה בלי היסוס" (עמ' 27). מאז המאה ה-14 היה סחר התבלינים נתון בידי המעצמה הרצינית היחידה שפעלה במזרח, פורטוגל. האפיפיור מסר את הזכויות לניצול העולם המערבי לספרד ואת המזרח העניק לפורטוגל. שתי אלה הסכימו על קו האורך טורדסיאס, המחלק ביניהן את העולם. כך זכתה פורטוגל בחלקים של ניו גיני, האי טימור, מלאיה, איי מולוקה, ברזיל, גואה ועוד.

ואולם במאה ה-16 שיכללו ההולנדים והאנגלים את ספינותיהם ואת תותחיהם, וסוחרי אמסטרדם הבינו איזה רווח הם יכולים להפיק מן הסחר בתבלינים. הם בנו אוניות מהירות והחלו להפליג מזרחה. המאזן במזרח החל להשתנות, וכאן אולי כשל וינצ'סטר בהאשמת הפורטוגלים בעצלות ואדישות. האירופים בני הצפון היו קשוחים וחסרי רחמים ולאט גברו ההולנדים על הפורטוגלים ותפסו את ג'אווה, סומטרה ובורניאו, וב-1605 השתלטו על איי אגוזי המוסקט והציפורן. מאלאקה, תחנת המסחר הגדולה והחשובה, עברה משלטון גואה לשלטון אמסטרדם. כך נולדה המושבה שנקראה באטאוויה. הוקמה חברת הודו המזרחית ההולנדית, חברת מניות שיתופית ש"תכלית קיומה, פיזור הסיכונים וחלוקת הרווחים, זורמת כיום בעורקיה של השיטה הקפיטליסטית המודרנית" (עמ' 42). צריך לקרוא את הפרקים הראשונים של הספר כדי לקבל רושם בדבר מהותו של הקולוניאליזם ההולנדי, שאכזריותו היתה פחותה כנראה רק מזו של הבלגי.

אמנם הנושא המרכזי של הספר הוא הר הגעש, או יותר נכון האי קרקטואה, והתפוצצותו שגרמה לאסון סביבתי נורא, אבל המחבר מתאר גם איים סמוכים כמו באלי ולומבוק, שהמרחק ביניהם נופל מ-25 קילומטר, ובכל זאת הפאונה שלהם שונה לגמרי זו מזו. באחד מהם מוצאים ציפורים כמו בולבולים ונקרים ובשני אין מוצאים אלא קקדואים ויונקי דבש, ומתברר שאלה שני עולמות שונים, וכך גם קורה כשעוברים מבורניאו לסלבס, או לאיי מולוקה, שביניהם הבדלים גדולים בעולם החי.

בגלל תופעה מוזרה זו מקדיש וינצ'סטר כמה פסקאות גם לאלפרד ראסל ואלאס, שפיתח את תורת האבולוציה במקביל לדרווין, אך לא זכה כעמיתו לתהילת עולם. ואלאס הבין שהסיבה לכך ששני האזורים הביולוגיים כה קרובים זה לזה ובכל זאת כה שונים זה מזה נעוצה כל כולה בתחום הגיאולוגיה. ואלאס הבין "שיש לה איזה קשר בלתי מובן אל תנועה ושקיעה והזדקרות והתרחבות והתרוממות ורעשי אדמה והרי געש. אבל הוא לא זכה להגיע להבנת המנגנון המניע את כל הגיאולוגיה. הוא לא הגיע להבנת הטקטוניקה של הלוחות, למרות שניצב כמעט על ספה.

לסיפור התפוצצות האי קרקטואה מצטרפים הסיפורים בדבר ההמצאה הגדולה של הטלגרף, פשיטת הרגל של חברת הודו המזרחית ההולנדית, שהביאה לכך שהשליטה באינדונזיה עברה לממשלה ההולנדית, וייצור הגומי החיוני לכבלי הטלגרף - סיפור של שעבוד הפועלים במטעי באטאוויה. הטלגרף הוא שהודיע על התפוצצות האי קרקטואה, שחוללה צונאמי שעלה בחיי עשרות אלפי בני אדם והביא חורבן כלכלי על המושבה ההולנדית המשגשגת.

התפוצצות קרקטואה זכתה לפרסום עולמי בזכות איש העסקים הגרמני-היהודי יוליוס יהושפט, שבהתיישבו באנגליה קרא לעצמו ג'וליוס רויטר וייסד סוכנות ידיעות. 35 אלף איש נפלו קורבן לשני נחשולי הענק שנלוו לגסיסת האי-ההר הזה. מתוכם נשרפו למוות בסומטרה רק אלף איש בחום היוקד של הגזים והאפר.

תזוזת הלוחות שבמעמקי האדמה היא כוח טבע הרסני מאין כמוהו: "באמצע הקיץ של 1883 התחיל ההר-האי להשתולל פתאום... הכניס את הים להשתוללות משלו ואז נעלם. בזמן האחרון הוא נולד מחדש אחרי שהסתלק כליל מן העולם. השאלה איך ולמה זה קרה העסיקה את קהילת הגיאולוגים בכל השנים שחלפו מאז".

התשובה ניתנה על ידי הגיאולוג הקנדי "הצנוע והעניו" ג' טיוזו וילסון, שחנך את מדע טקטוניקת הלוחות. כדי להבין את התיאוריה הזאת יש לקרוא בספר מעמוד 282 ואילך. נגיד רק זאת, שאינדונזיה היא מעבדה גיאולוגית אדירה, בית חרושת שיש בו לפחות 87 הרי געש ויותר פעילות געשית מאשר בכל יחידה פוליטית אחרת של העולם. באי ג'אווה בלבד יש כיום 21 הרי געש פעילים האחראים למקרי מוות רבים. לדעת וינצ'סטר, התהליכים הגיאולוגיים קשורים לתהליכים פוליטיים, כמו גירוש האירופאים מאינדונזיה, וכמו ההקצנה האיסלאמית והזעזועים הכלכליים.



התפרצות האי-ההר קרקטואה, ליתוגרפיה, 1888. חידה בלשית כביכול



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו