גייל הראבן, סופרת, ירושלים

ורד לי
ורד לי
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ורד לי
ורד לי

מספר ספרים משוער: כ-1,500. קבעתי לעצמי כלל שלא להעמיס עוד והספרייה נמצאת בתהליך מתמיד של זיקוק

שפות: עברית ואנגלית

ז'אנרים בולטים: רומנים, מחזות, ספרות מדע בדיוני, היסטוריה של המאה ה-20 ופילוסופיה

שיטת סידור: לפי נושאים, מדינות ויוצרים. אבל לעתים אני משכנת בסמוך ספרים שלהערכתי מעניין יהיה להם לשוחח, ותמיד אני מקפידה להרחיק זה מזה את אלו שעלולים לריב ולהקים מהומה בלילות

מדיניות השאלה: עקרונית אני מוכנה להשאיל כל ספר שאינני זקוקה לו באותו שבוע

רכישות אחרונות לספרייה: "ג'וליוס וינסום", "ההגנה של לוז'ין", "טקסטיל" של אורלי קסטל בלום ו"המסות" של מונטיין.

הספר הישן בספרייה: תרגום לעברית של "חשיבותה של רצינות" מאת אוסקר ויילד, בהוצאת שטיבל, ורשה 1920. לפני שנים רבות מצאתי אותו בארון של סבי, וכבר אז הכריכה היתה דהויה עד כדי כך שברגע הראשון חשבתי שהכותרת היא "חשיבותה של הציונות". יש בתרגום הזה משפטים מקסימים כמו "הנתחת את עוגות הקישואים בעד ליידי ברקניל". והכוונה, כמובן, לחיתוך כריכי מלפפונים.

ספרי מדע בדיוני אהובים: "הקיבריאדה" מאת סטניסלב לם, "קץ ילדות" מאת ארתור סי. קלארק, "מעשה השפחה" מאת מרגרט אטווד, "הימנון ללייבוביץ" מאת וולטר מ. מילר.

ספרים שאת רוצה ולא מצליחה להשיג: "מסע האלפס" ו"ג'לסומינו בארץ השקרנים", שני ספרי ילדים שראויים מאוד להוצאה מחודשת. חיפשתי אותם לבנותי ואיש יקר, שעבד במחסן הספרים המשומשים של "בית העם", איתר לי לאחרונה את שניהם. מחירו של כל אחד מהם היה חמישה שקלים.

הספר שאת לא מצליחה לסיים: יש רבים. אם אני מגיעה לעמוד 30 ומוצאת שהספר מעצבן או סתם משאיר אותי אדישה, אני סוגרת אותו ללא נקיפות מצפון. קריאת ספר רק משום שאחרים מתעקשים שהוא "איכותי" כמוה כאכילת ארוחה רק בשל ערכיה התזונתיים. החיים קצרים, וממילא לא אספיק לקרוא את כל הספרים הנפלאים שקיימים או נכתבים ממש עכשיו.

השורה האהובה עליך ביותר בספרים שבספרייה: אני חושבת על הפתיחה המושלמת של "לוליטה", אף שטכנית מדובר ביותר ממשפט: "לוליטה, הילת ימי, להט לילותי. חטאי, חיי. לו-לי-טה: בדל הלשון מטייל לו טיול של שתי טפיפות על תקרת הפה ונוקש, בשלישית, בשיניים" (תרגום: דבורה שטיינהרט). זהו משפט פתייני ומניפולטיבי - כי מי לא יתפתה לבדוק אם הלשון אכן נוקשת שלוש פעמים בתקרת הפה - ואפשר לראותו כמיקרוקוסמוס של היצירה כולה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ