תבשיל טורקי שהקדיח

גתית פז
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גתית פז

הממזרה מאיסטנבול

אליף שפאק. תירגמה מאנגלית: קטיה בנוביץ'. הוצאת מחברות לספרות, 348 עמ', 88 שקלים

שר היסטורי הדוק ורב עוצמה מחבר בין הספרות לפוליטיקה, ובמרוצת הדורות הוא תרם לגוף היצירות העולמי, העשיר ופיתח אותו. אבל כאשר קוראים ספרים כמו "הממזרה מאיסטנבול" של אליף שפאק, מתחדדות השאלות על טיב הקשר ועולה התהייה כיצד להבחין בין קשר מעשיר של שני התחומים לבין ספרים שכל עיקרם בהצהרה פוליטית נבובה, ידועה מראש ונטולת כל ערך ספרותי.

"הממזרה מאיסטנבול" היא אסיה קזאנג'י, בת 19, בתה הלא חוקית של זליחה היפהפייה והפרובוקטיווית. חייה נעים בין כישלונות לייאוש, על רקע מאבקים עם אמה ודודותיה, ובעיקר ספקות עקשניים בנוגע לזהות אביה ולמשמעות היעלמו מחייה. משמעות זו עולה ברומן גם בתהיות על היחס בין עבר, הווה ועתיד ועל חשיבות הזיכרון האישי והקולקטיווי בכינון זהות.

האנלוגיה הלאומית הנוצרת ברומן מכוונת לבשורה הגדולה שלו, והיא ההתמודדות האמיצה של הסופרת הטורקייה עם השואה הארמנית. עמדה זו, שבוודאי תרמה להצלחתו של הרומן, היא גם המפתח להבנת בינוניותו וכישלונו כיצירה ספרותית. הראייה הצרה שעליה נשען הספר רואה בו "רומן פוליטי", משמע לא יצירה ספרותית, אלא איזו זהות לאומית, המוגשת לקוראים כשהיא עטופה כספר. אמנם שפאק ראויה להערכה על אומץ לבה ועל בחירתה להתייצב לצד המיעוט הארמני ונגד בני עמה (בעקבות פרסום הספר בארצה, היא הואשמה בפגיעה בשם הטוב של טורקיה, אך זוכתה בידי בית המשפט), מעוררת הערכה, אך עמדתה החברתית אינה מכשירה אותה לתאר את נפתולי נפש האדם כפי שהיא מתיימרת לעשות ברומן. שפאק אינה מביאה אתה התבוננות חריגה או יוצאת דופן בעולם שאותו היא מתארת והעלילה כולה, על אף החומרים המלודרמטיים הרבים הגלומים בה, מתנהלת בעצלתיים ואינה מושכת לקריאה.

בין השאר מנסה שפאק להפוך את העיר איסטנבול למעין דמות נוספת ברומן. במסגרת העלילה מגיעה אל איסטנבול ארמאנוש הארמנית, בת דודתה החורגת של אסיה. ארמאנוש היא בת לאב ארמני ולאם אמריקאית, הוריה התגרשו כשהיתה תינוקת והיא גדלה באריזונה עם אב חורג ממוצא טורקי. ארמאנוש חשה מבולבלת תחת נטל הזהויות הסותרות הללו ומחליטה לטוס בחשאי לאיסטנבול ולעמוד על עברה של משפחתה הארמנית. ארמאנוש ואסיה נעשות לחברות והרומן הולך וחושף סוד משפחתי הקושר בין שתי המשפחות, הארמנית והטורקית.

ביקורה של ארמאנוש באיסטנבול מאפשר למחברת להתפייט על קסמיה של העיר הגדולה, החידתית והיפה הזאת. אולם ההתפייטות על איסטנבול נשמעת יותר כקרקור עורב צורמני, שנשזר בתפרים גסים. הניסיון לפענח את נפש העיר דרך משפטים מלאי הדר מותיר רק ניכור, כמו במשפט הבא: "אם יש איזו עין ברקיע השביעי, מבט שמימי שצופה בכל אחד מאתנו הרחק מלמעלה, הוא ייאלץ לפקח על איסטנבול למשך זמן מה... העיר הזאת בוודאי נראית כמו תבנית של ניצוצות קורנים מכל הכיוונים, כמו פצצת רעש שמתפוצצת באפלה סמיכה".

אין זוהי איסטנבול כפי שהיא מוכרת מיצירתו של חתן פרס נובל לספרות, אורהאן פאמוק, ואף אין זה תיאור קונקרטי של עיר, כפי שמוכר מיצירות רבות. נפשה של איסטנבול, בדומה לנפשן של הדמויות האחרות ברומן, נותרת עמומה; היא אינה חידתית, היא פשוט רחוקה ולא קיימת.

לצד מקבץ רעיונות על נפש האדם ועל הזהות הטורקית המודרנית, שפאק משלבת ביטויים מאגדות עם ובוחרת לתת לפרקי הספר שמות ריחניים ומעוררי חושים (למשל, "קינמון", "תאנים מיובשות", "צימוקים זהובים" ו"פיסטוקים"), היוצרים תחושת קיטש אוריינטלי. לקראת סיום הסופרת אף מציגה מתכון להכנת אשורה ומוסיפה הסבר פולקלוריסטי על מקומו המרכזי של המאכל בחיי העם הטורקי.

עם זאת, התחושה הכללית העולה מהספר היא של מתכון מבולבל ותבשיל שלא צלח. שפאק יצקה אל הרומן שלל דמויות, נושאים ורעיונות, אבל המגוון מבלבל והטעם תפל. ריבוי הדמויות, שנועד כנראה להציג את פני המציאות והחברה הטורקית והארמנית בצורה הממצה ביותר, פוגע בעומק ובעיצוב החד פעמי של הדמויות הראשיות, שאיפיונן נותר ברמה שטחית. הספר גדוש בחוויות טראומטיות כמו אונס או ניסיונות התאבדות, אבל עולמן הרגשי של הדמויות נותר חסום והאירועים הללו מדווחים באותה נימה שבה מתוארים ארוחת הבוקר על שלל מאכליה או פרטי הלבוש שבחרו לעצמן הגיבורות.

באחד מרגעי השיא בעלילה אסיה וארמאנוש גולשות באינטרנט לפורום הארמני שבו חברה ארמאנוש. חברי הפורום דורשים מאסיה להכיר בפשעי אבותיה כלפי אבותיהם הארמנים שנרצחו או גורשו מטורקיה בראשית המאה ה-20. אך שפאק לא השכילה להפיק את העוצמה הטמונה בסצינה. מסך האלמוניות שמאפשר המדיום האינטרנטי אמור לשחרר עוצמות רגשיות שאינן נוכחות, אך בספר השיח נראה כמאוזן וייצוגי, לא יותר. אולי זו הבעיה של הספר כולו, שמתנהל באופן צפוי, שחוק ומשומש.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ