בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אתה רואה כינים של אחרים, אבל לא את הקרציות שלך

פרק נוסף בחטיבה המתארת את הסעודה בבית טרימלכיו ברומאן "סטיריקון", היצירה הרומית המובאת פה בהמשכים מדי שבוע בשבוע בתרגום עברי חדש. תירגם מלטינית רועי אוניקובסקי

תגובות

"מה המקצוע הקשה ביותר אחרי ספרות?" שאל טרימלכיו. "לדעתי, רפואה וחלפנות כספים: הרופאים חייבים לדעת מה יש לאנשים בתוך הבטן ומתי עולה החום (ובכל זאת, אני ממש שונא אותם - כמעט תמיד הם מצווים עלי לאכול ברווז), והחלפנים חייבים לראות את הנחושת שמתחת לציפוי הכסף. מבין בעלי החיים, החרוצים ביותר הם השוורים והכבשים: הודות לשוורים יש לנו לחם, והודות לכבשים אנחנו מתגנדרים בצמר. נורא שאנשים אוכלים כבשים ולובשים טוניקות. ואני חושב שהדבורים הן אלוהיות - הן מקיאות דבש, אפילו אם יש כאלה שאומרים שהן מביאות אותו מיופיטר(2); מסיבה זו הן עוקצות, כי בכל מקום שיש מתוק, תמצא גם את המר".

עוד הוא משתלט על עסקי הפילוסופים, החלו להעביר סביב השולחן גביע ובו פתקים, ונער שמונה לתפקיד הכריז על מתנות המארח. "חזרת כבושה": אל החדר נישאה ירך חזיר ועליה כמה בקבוקוני חומץ; "כרית": אל החדר נישאה פרוסת בשר צוואר; "שעמום ומקל": קרקרים ותפוח מסוכר; "צלפים וחרובים": שוט וסכין הוגשו לאחד האורחים; "יין יבש ומלכודת זבובים": צימוקים ודבש יווני; "כך הולכים לארוחה, כך הולכים לפורום"(2): פרוסת בשר ונייר כתיבה הוגשו לאחד האורחים; "בעבור הכלב, בעבור הרגל": ארנבת וסולית נישאו אל החדר. "סעודתה של הדיה ואות": עכבר וצפרדע נישאו אל החדר ולצדם כף גדולה(3). צחקנו שעה ארוכה; מתנות אחרות לאינספור כבר פרחו מזכרוני.

אבל אסקילטוס חסר הגבולות נשא את ידיו מעלה ולעג לכל אלה, צחק עד שירדו לו דמעות. לבסוף התרתח אחד מידידיו של טרימלכיו, זה ששכב לצדי(4), ואמר: "מה אתה צוחק, כבש טיפש? המותרות של האדון לא מספיק טובים בשבילך? אתה כנראה עשיר יותר, ורגיל לארוחות הרבה יותר טובות. בשם האל המגן על הבית הזה, אם הייתי שוכב לצדו הוא לא היה ממשיך לפעות. כן, מדובר בטיפוס מקסים שיכול להרשות לעצמו לצחוק על אחרים - יקירם של גובי החובות, ושווה פחות מהשתן שלו. בקיצור, אם הייתי משתין סביבו הוא היה גמור. בחיי, אני לא מאלו שמתחממים בקלות, אבל 'בבשר רקוב מופיעות תולעים'. הוא צוחק. על מה בדיוק יש לו לצחוק? הוא יכול להרשות לעצמו להרים את האף? אתה פרש רומאי? ואני בן של מלך. 'אז למה היית עבד?' כי מכרתי את עצמי, העדפתי להיות אזרח רומאי ולא לשלם מסים(5). מכאן והלאה, אני מקווה, החיים שלי יהיו חיים שאף אחד לא יוכל ללעוג להם. אני רומאי אמיתי, הולך בראש מורם; אני לא חייב לאף אחד אס; אף פעם לא היו לי חובות; אף אחד לא אמר לי בפורום: 'תחזיר את מה שאתה חייב'. קניתי אחוזונת, חסכתי קצת כסף; אני מאכיל עשרים פיות וכלב; קניתי גם את החירות של החברה שלי, כדי שאף אחד לא ינגב את הידיים בשיער שלה; תמורת החירות שלי שילמתי ארבעת אלפים; התמניתי לכוהן אוגוסטוס, ובלי לשלם(6); אני מקווה שלא יהיה לי במה להתבייש כשאני אמות.

"אתה כל כך עסוק, שאתה לא רואה את עצמך. אתה רואה את הכינים של האחרים, אבל לא את הקרציות שלך. רק אתה חושב שאנחנו מגוחכים; הנה, המורה שלך, איש מבוגר יותר ממך: אנחנו מוצאים חן בעיניו. ואתה? עדיין יש לך חלב על הפנים, בכלל לא יודע לדבר, כוס חרס, רצועת עור במים - רך יותר, לא טוב יותר. אתה עשיר יותר? תאכל כל יום שתי ארוחות צהריים ושתי ארוחות ערב. השם הטוב שלי יקר לי יותר מכל האוצרות בעולם. בקיצור, אף אחד לא ביקש ממני את הכסף שלו פעמיים. הייתי עבד ארבעים שנה; ובכל זאת אף אחד לא ידע אם אני עבד או אדם חופשי. הגעתי אל הקולוניה עוד לפני שהבסיליקה(7) נבנתה, הייתי נער עם שיער ארוך. עשיתי הכל כדי לרצות את האדון שלי, אדם הגון ומכובד מאוד; הציפורן שלו היתה שווה יותר ממך. היו בבית מי שניסו מדי פעם לשים לי רגל; אבל הודות לאדון החזקתי מעמד. אלה מאבקים אמיתיים; להיוולד אדם חופשי קל כמו לצוות 'בוא הנה'. מה אתה נועץ בי עיניים כמו תיש שמצא שדה בקיה?"

(1) את דעותיו של טרימלכיו על אלוהיותן של הדבורים ועל האופן שבו הדבש נוצר אפשר למצוא גם בכתביהם של אנשי רוח אחרים בני העת העתיקה. (2) המרחב הפתוח שהיה מרכזן הפוליטי והכלכלי של הערים הרומיות. (3) טרימלכיו מכוון כאן לאחד ממשליו של איסופוס: צפרדע מסכימה לסייע לעכבר לחצות את הנהר, אולם במחצית הדרך מטביעה אותו; אז מופיעה דיה ואוכלת את שניהם. (4) זה הרמרוס, אשר בפרקים קודמים סיפר לאנקולפיוס על טרימלכיו ופורטונטה. (5) בנסיבות מסוימות, נתין האימפריה יכול היה למכור עצמו לרומאי ומיד להשתחרר כאזרח, ובכך לפטור עצמו מתשלום המסים שבהם חייבים תושבי הפרובינקיות. אולם מהמשך דבריו של הרמרוס עולה כי לא זו היתה המחשבה שהובילה למכירתו. (6) המינוי לתפקיד זה היה כרוך על פי רוב בתשלום. (7) אולם רחב ידיים ששימש לניהול דיונים משפטיים ומרכז עסקי.



מסרק כינים מקומראן, התקופה הרומית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו