תחינה זו מיוחסת למלך האשורי אשורנצרפל(1) הראשון (1049-1030 לפנה"ס), שפונה אל האלה אשתר מנינוה ומבקש את רחמיה במחלתו. קרוב לוודאי שאת התחינה לא כתב המלך עצמו - רק מלכים מסופוטמיים מעטים ידעו קרוא וכתוב ואף התפארו בכך - אלא מחבר שאולי נמנה עם אסכולת משוררים-כוהנים במקדש של אשתר בנינוה. ייתכן שהודות לפעילותה המתמשכת של האסכולה זכתה היצירה להיכלל בקאנון של הספרות האשורית המאוחרת, וכתב יד אחד שלה נמצא בספרייתו של המלך אשורבניפל (668-626 לפנה"ס). המלך אשורנצרפל הראשון כמעט לא הותיר אחריו תיעוד היסטורי, ולכן זהותו והביוגרפיה שלו לוטים בערפל; התחינה שלפנינו מוסיפה חידה על חידה: כך למשל, למה כוונתו כשהוא מספר שנולד בהרים; או מה פשר הניכור בינו ובני ארצו לבין אשתר בראשית ימי מלכותו?

הוא פותח במזמור שמפאר את תכונותיה, ומתאר את יחסי הגומלין בינה לבינו כמלך: אשתר היא שבחרה בו להיות רועה לבני אנוש, והוא מצדו דאג לכל צרכיה הפולחניים(2); ואף שמילא את תפקידיו כהלכה, נענש במחלה קשה, אם כי הוא מודה שחטא, בעיקר בראשית מלכותו, לפני שהכיר בגודל אלוהותה. עכשיו הוא פונה אליה כאלת מרפא, אחת הפונקציות שיוחסו לאשתר מנינוה, ומתאר את מחלתו. התחינה מסתיימת בבקשת רחמים ובהדגשת יראתו מפני אלוהותה, ואולי גם באזכור הברית הכרותה בינו לבינה. לבסוף הוא מבטיח שיהלל את שמה "בקרב אלי שמים וארץ".

מבחינת הסוגה הספרותית קרובה התחינה בסגנונה אל "המכתבים לאלים" ואל "ספרות החוכמה" המסופוטמית, סוגות שהדובר בהן הוא "הצדיק הסובל". יצירות אלה מעמידות סימני שאלה לפני תורת הגמול המקובלת, שלפיה מנהיגים האלים את העולם על פי אמות מידה של צדק, מיטיבים עם הצדיק ומענישים את הרשע. זו אחת מתחינות המלך המעטות שהגיעו לידינו אחרי התקופה הבבלית העתיקה, והיא עושה שימוש בפורמולות מוכרות מן הסוגות הנזכרות. אף על פי כן יש בה מן הייחוד. המלך אינו מתפאר בכוחו ובגבורתו או במסעות כיבוש ובהישגים צבאיים; להפך, דמותו מצטיירת כאן בכל חולשתו האנושית, ובאופן נדיר הוא אף מכה על חטא. ייחודה של היצירה ניכר גם בסגנונה. היא כתובה בדיאלקט הבבלי, שומרת על ארבע פעימות בכל שורה, אך אינה מקפידה על טורי שיר זוגיים. החלוקה לבתים היא עניינית ולא שרירותית, והמחבר סימן את הבתים בכתב היד בקו מאוזן(3). הבתים נקשרים זה בזה ב"מלות מפתח" שחוזרות על עצמן ומשרתות את תכליתה של התחינה(4): לעורר את רחמיה של אשתר בתיאור עליבותו, אך גם בדברי הלל ושבח. כך הוא חוזר מכנה אותה בתארים גבירה ומלכה ומייחס לה אלוהות ואדנות(5).

אספר לאלה... העלילות אשר מצאוני,

לבוראת החכמה האלה... (אשר לה) יאה-תהלה:

ליושבת באמשמש(6) אודיע קורותי,

למלכת האלים, בידיה הפקדו כל חקות-הקדש.

לגבירת נינוה המרוממה באלים...,

לבת סן(7), אחות-אהובה לשמש(8) בכל סמלי-המלכות תשלט.

למחוקקת חקות-הקדש, אלת מלוא תבל כלה,

לגבירת שמים וארץ הנענית למשאלות,

לשומעת תפלות, הקשובה לתחנות,

לאלה הרחומה אשר צדק תאהב,

אשתר הגבירה אשר בכחה להחיות -

כל מצוקותי אשר פקדוני אגיד לפניך.

לו תהיינה אזניך כרויות לדברי היגעים,

לו ישקט כבדך (לשמע) שיחי הדואב,

הביטי אלי גבירה, לו ידאב לבך בפנותי אליך!

אנכי אשורנצרפל עבדך הדואב,

הנכנע, הירא אלהותך, הנאמן, אהובך,

המכונן מנחותיך, המעניק לך זבחיך תמיד,

הנוצר חגיך, הזן מקדשיך,

המעניק לך שכר לרב, כחשק לבך, כאשר תאהבי,

בן שמשי-אדד(9) המלך, ירא האלים הגדולים.

בקרב הרים אשר לא ידעת נוצרתי(10),

לא ירדתי-לחקר אדנותך, לא התפללתי מדי-יום-ביומו,

בני ארץ אשור לא ידעוך ולא פנו-בתפלה לאלהותך.

את אשתר, נחש-פתן אים באלים,

בחשק לבך(11) מנית אותי, בקשת-לי אדנות.

לקחת אותי מקרב ההרים, הועדת אותי להיות רועה לבני אנוש,

כוננת למעני שרביט צדק עד קץ כל הימים.

את אשתר פארת את שמי,

הענקת לי (כח) להציל איש-אמת, לגמל לו.

בדבר פיך חדשתי את (פסלי) האלים אשר נלקחו (ממשכנם),

אנכי חדשתי את המקדשים אשר חרבו,

יצרתי את (פסלי) האלים אשר נתצו והשיבותים למקומם,

מנות ומנחות כוננתי למענם לדור ודור.

עשיתי מטת תאשור(12), משכב משבח למען תנוח אלהותך,

בזהב חרוץ, מהדר, צפיתי קרבה,

במבחר אבנים טובות, יקרות, מן ההרים שבצתיה כמו...,

טהרתיה, למען ישתאו למראה, מלאתיה ב...

הברקתיה כמו זהר השמש, יאה למבט-עין,

הצבתיה באמשמש, מושב חשקך אשר תאהבי.

במה בזיתיך כי באתני צרה,

תעטפני מחלה, מדוע זה תקצר נשימתי?!

להטו ורידי, תארי נשחת,

אימה, בהלה..... חיי.

(13 שורות מקוטעות)

יומם...... לאדנותך אתפלל,

לפני אלהותך אבכה;

כמו (איש) אשר לא יירא אלהותך, תועבה עשה - הייתי!(13)

איך לא אאשם בעוון ופשע (וכה לא) אשא (עלי) חטא?!(14)

תמיד אחרד, בעלטה אשב,

נגזרתי, זרע לא אראה,

כס מלכותי ימאס בי...

לא-יערב לי הנבל וצליליו כיאה למלכותי,

ושמחות החיים נמנעו ממני.

עיני חדות-המבט(15) לא תראינה כל-מאומה,

לא אשא-ראשי אל-על, בפני הקרקע אכבש-מבטי.

עד מתי תנגעיני במחלה אשר לא תרפה?!

אנכי אשורנצרפל הירא אותך,

המחזיק בשולי אלהותך(16), המתפלל אל אדנותך,

הביטי אלי גבירה, אל אלהותך אתפלל!

(את) אשר רגזת - רחמי עלי, ינוח כבדך,

לו לבך הנדיב יעצב למעני.

הסירי מחלתי, מחי חטאי,

בדבר-פיך - לו תרפא מכתי.

"הנציב"(17), איש-חסדך, אשר לעולם לא יפר-אמונים (18)-

יכמרו רחמיך, הרחיקי מצוקתי,

מני-חלקי עם אהובך, אבי האלים, הגבור אשור,

עד אחרית הימים אהלל אלהותך,

אשבח אצילותך בקרב אלי שמים וארץ!

(1) "אשור" הוא האל האשורי הראשי. משמעות השם "אשורנצרפל": "אשור ינצור יורשו".

(2) המלך האשורי היה גם הכוהן הגדול, לפחות להלכה.

(3) יש מי שסבור שמדובר בארבעה שירים שונים ולא בבתים של יצירה אחת.

(4) לא תמיד אפשר לשמור על חזרות אלה בתרגום העברי.

(5) מאחר שמטעמים טכניים אי אפשר להדפיס סוגריים מרובעים המסמנים שחזור, ויתרתי עליהם; הסוגריים הרגילים מציינים השלמה מבארת. מספר ההשלמות המשוחזרות הוא קטן ביצירה זו.

(6) מקדש אשתר בנינוה.

(7) אל הירח.

(8) אל השמש.

(9) מלך ב-1813-1781. היה כנראה ממוצא אמורי, ומיוחסת לו שליטה במעין אימפריה בצפון מסופוטמיה. בתקופה האשורית התיכונה ניכרת מגמה להיתלות בעברה המפואר של אשור במחצית הראשונה של האלף השני, וכך לקבל לגיטימציה. משום כך "מאמץ" לו אשורנצירפל את שמשי-אדד כאביו השושלתי.

(10) לדעת חוקרים אחדים ייתכן כי יש כאן רמז לכך שלא ירש את המלכות באופן לגיטימי.

(11) מילולית: "בנושאך עיניך". אשתר נתפשת כממנה מלכים וכפטרונה שלהם, וכאלת מלחמה עומדת לצידם בקרב. כך למשל היא זו שממנה את המלך הראשון על בני אנוש באפוס "אתנה". (12) תיאור המיטה של אשתר תופס מקום חשוב ביצירות שעוסקות בטקס "נישואי הקדש"; האם יש כאן רמז לטקס זה?

(13) התרגום של שורה זו והבאה אחריה מסופק.

(14) באכדית כמו בעברית, "חטא" משמעותו גם עבירה וגם העונש עליה. כאן במשמעות של "עונש".

(15) מילולית: "המנומרות".

(16) "תפיסת שולי הבגד" היא אחת הפעולות הסמליות המלוות כריתת ברית. באותו ביטוי ממש משתמש כאן אשורנצרפל, וייתכן שיש כאן אזכור של הברית הכרותה בינו לבין אשתר.

(17) באכדית iissakku תואר למלכים אשוריים שמשמעותו "נציב"; מלך אשור נתפש כנציבו של האל אשור, אדון הארץ והעיר.

(18) מילולית: "לא ישתנה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ