ספריות - ארז קומרובסקי

שף, אופה ומחבר ספרי בישול, מתת (ובתל אביב)

ורד לי
ורד לי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ורד לי
ורד לי

מס' ספרים משוער: לפחות 1000. רוב הספרים בדירה בתל אביב. במתת נערמים ספרי השנתיים האחרונות

ז'אנרים בולטים: ספרות יפה וספרי בישול (חיבה מיוחדת לרומנים היסטוריים)

שפות: עברית, אנגלית, צרפתית.

שיטת סידור: בלאגן טוטלי.

מדיניות השאלה: פרועה. לוקחים ולא מחזירים.

רכישות אחרונות לספרייה: הסיפורים של איסאק באבל, "האבודים" של דניאל מנדלסון, וקיבלתי את "חמין" של שרי אנסקי.

הספר הישן בספריה: הסידור של סבא-רבא שראה אור בוורשה בראשית המאה ה-20.

הספר היקר ביותר שרכשת: מתנה שקניתי ליום הולדת, "דון קיחוטה" בספרדית בהוצאה מהמאה ה-19.

הספר שאתה לא מצליח לסיים: מאיר שלו, "יונה ונער".

הכריכה היפה ביותר: ביוגרפיה של קתרינה הגדולה שיצאה לאור ב-1902. כריכה סגולה עם הטבעות בזהב של סמל משפחת רומאנוב, שיש לי עניין עצום בתולדותיה.

היוצרים האהובים עליך: יש הרבה, וקשה לי לבחור מתוכם את האהובים ביותר. עם זאת, הגנים הרוסיים שלי משפיעים. יש לי קרבת נפש גדולה לספרות הרוסית. אני אוהב את גוגול, דוסטויבסקי, בולגאקוב ומעל כולם את טולסטוי. יש לי גם קרבה לסופרים צרפתים, אולי בגלל שנותיי בצרפת.

הספר שקירב אותך לתחום עיסוקך: "מטעמי ירושלים" של רינה ואלרו, ספר של מלכה במטבח ומלכה בחיים בכלל. זה ספר שהקדים את זמנו באהבה שלו לחומרים המקומיים.

הספרים האהובים עליך ביותר: קשה לבחור אך אזכיר כמה ספרים שהשפיעו עלי: "זיכרונות אדריאנוס" של מרגריט יורסנאר, תיאור מרהיב של חייו של הקיסר הרומאי שידע מהי אהבת גברים; "מסע אל תוך הלילה" של סלין, שקראתי בצרפתית בפאריס לאחר מלחמת לבנון הראשונה. אולי גם "במערב אין כל חדש" של אריך מריה רמרק מצא חן בעיני מאותה סיבה. ו"בעקבות הזמן האבוד" של פרוסט בגלל עוגיית המדלן. וזאת עוד בלי להזכיר את הסופרים הרוסים. אני גם חובב מושבע של ביוגרפיות, רצוי של מלכים.

ספרי בישול אהובים: ספר הבישול הראשון שלי מצרפת מאת אסקופייה. קלאסיקה גמורה שכבר אי אפשר לבשל על פיה, אבל אפשר תמיד לעיין ולהיזכר במה שהיה ואיננו עוד.

לאיזה ספרים אתה חוזר הכי הרבה: כאן התחרות גדולה, אבל כתר המלכות מגיע ללא ספק ל"אנה קרנינה" ו"מלחמה ושלום".

השורה האהובה עליך ביותר: מתוך "זיכרונות אדריאנוס", דבריו של הקיסר בטרם מותו: "נפש קטנה, תועה, נעימה, חברה של גופי שהיה מארחך, לאן את עכשיו הולכת, חיוורת, נוקשה, עירומה. לא עוד כלפנים מגחכת".

ההקדשה שהכי יקרה ללבך: זו שכתבתי לאמי בספרי החדש, "שנה בצלחת": "לאמא שלי, שידעת לסוכך עלי בנוצות כנפייך הלבנות, לקבל, לאהוב".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ