השוודית המפורסמת ביותר מאז הקדושה בריגיטה

150 שנה להולדת סלמה לגרלף

רות אלמוג
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רות אלמוג

השנה חוגגת שוודיה 150 שנים להולדתה של סלמה לגרלף, האשה הראשונה שזכתה בפרס נובל על אותו "אידיאליזם אצילי, דמיון וסגנון סיפר מלא נשמה". לכבוד היובל מעלה התיאטרון העירוני של סטוקהולם על הבימה את הטרילוגיה שלה "בני לאוונסקולד" ומבטיח דרמת מתח על אהבה, נקמה ופיוס.

סלמה לגרלף נולדה ב-1858 במזרח שוודיה, במחוז ורמלנד, וגדלה באחוזת המשפחה מארבאקה, אשר אותה לא עזבה עד 1881. בת שלוש חלתה בשיתוק ילדים. היא התגברה על הקשיים בהליכה, ובכל זאת נכותה לא איפשרה לה חיים רגילים והיא היתה מסוגרת בבית ולמדה עם מורים פרטיים. ב-1881 יצאה את הבית ללמוד בבית מדרש למורות בסטוקהולם. בעקבות מחלת האב אבדה האחוזה למשפחה, אבל בכספי בפרס נובל יכלה לגרלף לקנותה בחזרה ושם התגוררה עד מותה במארס 1940. כיום האחוזה היא מוזיאון רב-מבקרים. לגרלף גם היתה האשה הראשונה באקדמיה השוודית, המחלקת בכל שנה את פרס נובל. ב-1885 החלה לעבוד כמורה בבית ספר תיכון לנערות בלנדסקרונה. לגרלף נשארה רווקה והסתירה את יחסיה הממושכים עם וולבורג אולנדר השוודית.

סלמה לגרלף כתבה שירה מאז היתה ילדה נכה, אבל החלה לפרסם רק ב-1890. כתב עת שוודי זיכה אותה בפרס ראשון בתחרות ספרותית ופירסם קטעים מספרה הראשון והפופולרי ביותר, "הסאגה של גאסטה ברלינג". הספר פורסם ב-1891 אבל לא זכה לתשומת לב עד אשר תורגם לדנית וזכה שם בשבחים רבים ובפרסום רחב וסלל את הדרך להכרה בה בשוודיה מולדתה.

ב-1895 קיבלה לגרלף מלגה מן המשפחה המלכותית של שוודיה והאקדמיה השוודית, שאיפשרה לה לעזוב את עבודתה כמורה ולהקדיש את זמנה לכתיבה. היא ערכה מסע באיטליה, ובעקבותיו כתבה את "הנסים של האנטיכריסטוס", רומאן שמתרחש בסיציליה. אחרי יצירות פחות חשובות פירסמה את ספרה הגדול "ירושלים" (2-1901), רומאן על איכרים שוודים שהיגרו לארץ הקודש וישבו במושבה האמריקאית בירושלים בראשית המאה העשרים. לגרלף ביקרה אצלם ב-1900. הספר זכה להצלחה מיידית.

יותר מכל התפרסם שמה בעקבות ספר הילדים שלא נס ליחו, שנועד מלכחילה להיות ספר עזר בגיאוגרפיה, "מסע הפלאים של נילס הולגרסן הקטן עם אווזי הבר". הספר תורגם לעברית על ידי ח"ש בן אברהם ויצא בהוצאת "עם עובד" ב-1941 ובמהדורה חדשה בעריכתה של הסופרת נירה הראל ב-1981. "מסע הפלאים של נילס הולגרסן" תורגם ללשונות רבות והיה לסדרת טלוויזיה מצוירת מצליחה. לגרלף פירסמה ספרים נוספים, אך הם לא התחרו בעוצמתו של "גסטה ברלינג". היא גם פירסמה כמה כרכים של זיכרונות ילדות בשם "מארבאקה" (3-1922).

לגרלף היתה פעילה בסיוע לפליטים יהודים מגרמניה מ-1933 ואילך. ב-1939 פנו אליה ידידים בבקשה לסייע לבריחתה ברגע האחרון של המשוררת נלי זק"ש (1891-1970) ואמה מגרמניה. לגרלף בת השמונים כבר היתה חולה מכדי לעשות הרבה, אבל בריחתן של נלי זק"ש ואמה בכל זאת עלתה יפה. נלי זק"ש נשארה בשוודיה וזכתה יחד עם ש"י עגנון בפרס נובל ב-1966.

לרגל 150 שנה להולדתה מוציאים בגרמניה מהדורה חדשה של ספריה. ספריה גם זוכים לעיבודים קולנועיים. כך הרומאן "ירושלים", בבימויו של הדני זוכה פרס אוסקר, ביל אוגוסט, והרומאן "הקיסר מפורטוגל" (1914) היה לסדרת טלוויזיה.

במותה, כאשר תפס הסופר השוודי יאלמר גולברג את מקומה באקדמיה, אמר: "היא היתה המלכה של הספרות שלנו והאשה השוודית המפורסמת ביותר מאז בריגיטה הקדושה". בינתיים תפסה את המקום הזה סופרת הילדים אסטריד לינדגרן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ