בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חמש שאלות לנתן שרנסקי | מה זה שייך

הקומוניזם ניסה למחוק את זהות נתיניו כדי שיצייתו למשטר, ונתן שרנסקי למד את זה על בשרו. בספר חדש הוא מסביר מדוע זהות באה בעסקת חבילה עם חירות, מה הסכנה שבהיעדר הרגשת שייכות ואיך זה שישראל שומרת על ייחוד גם בהקשר הזה

תגובות

יו"ר הסוכנות היהודית והשר לשעבר נתן שרנסקי מאמין בכוחה המרפא של זהות חזקה ובתרומתה לשימור הדמוקרטיה. כאסיר ציון, הוא יכול להעיד על העוצמה הטמונה בזהות לאומית מגובשת וחשיבותה להישרדות. עבורו, הרעיון של טשטוש זהות מנוגד לרעיון החירות: הקומוניזם התבסס על מחיקת זהויות דתיות, לאומיות ומשפחתיות כדי ליצור נאמנות מוחלטת למשטר ולשיטה. בספרו החדש "בזכות הזהות" (הוצאת שלם),שנכתב בשיתוף עם הפרופ' שירה וולוסקי-וייס, הוא טוען שהעולם הליברלי היום, אמנם ממניעים אחרים לגמרי, מציב סכנה דומה של מחיקת הזהות, משום שהוא טועה לקשור בין זהות ומלחמה ולהנגיד בין זהות לדמוקרטיה. איך זה מסתדר במצבה המורכב של מדינת ישראל? שרנסקי משיב על כך כאן וגם מביע את דעתו על "חוק החרם".

מהי "פוסט זהות" ולמה אתה מתפלמס עם הרעיון הזה?

"זהו רצון עז להתגבר על הבעיות והסכסוכים דרך חיים בעולם חסר שייכות. ג'ון לנון הגדיר את זה הכי טוב ב?דמיין', שהוא שיר הלל לאוטופיה כזאת, שאין בה שייכות לדת או ללאום, ואין מחויבות לחברה. למרות שהרעיון הזה מקודם בימינו ממניעים טובים, השלכתו החמורה היא מחיקת משמעות החיים, שכן לאדם יש שני רצונות בסיסיים: להיות חופשי ולהיות שייך. כשאינך שייך לשום דבר - ואני אומר זאת גם מניסיוני האישי - הערך היחיד שנותר הוא הרצון להישרדות פיסית, אין מעבר לזה בעד מה לחיות ולהילחם. החיים נהפכים לשטחיים, נעדרי קשר עם העבר, ולכן גם עם העתיד, והחברה נהפכת לדקדנטית וחלשה".

האם מדינת ישראל, כמדינה בעלת זהות דתית מובהקת, יכולה להיות דמוקרטית?

"העולם הערבי הוא עולם שכולו זהות. האשליה במערב היתה שאין שם כל שאיפה לחופש, מה שלאחרונה התברר כמובן כטעות. מהצד השני עומד המערב, ובראשו אירופה, שניסה לחזק את החופש דרך מחיקת הזהות, ועכשיו יש בו רק חופש והזהות חסרה. השירות שנותנת מדינת ישראל בהקשר הזה הוא שהיא דווקא מצליחה לאחד בין חופש לזהות. גם מבחינה היסטורית: הפכנו לעם כשיצאנו ממצרים, קיבלנו חופש וזהות באותו הזמן".

אתה טוען בספר שהעלייה מרוסיה תרמה לקידום הדמוקרטיה בישראל, אך יש החולקים עליך, למשל ההיסטוריון אלכסנדר יעקובסון. איך אתה מסביר את חילוקי הדעות?

"אני מאוד מעריך את יעקובסון ודעותיו, אבל כשאני מדבר על חיזוק הדמוקרטיה של העלייה, אני לא מדבר על דעות ספציפיות של איש זה או אחר. זה נכון שההצבעה של עולים מרוסיה נוטה ימינה, אבל זה נובע מחוסר האמון המוחלט שלהם במשטרים לא-דמוקרטיים. כשאני מדבר על השפעה מיטיבה, אני מתכוון לכך שהעלייה הזאת הכניסה פתיחות לדעות שונות, ושינתה את הרעיון של כור ההיתוך, שלפיו כל הישראלים צריכים להיות מאותו שטאנץ".

אתה מאמין שבמדינת ישראל מתקיים שוויון זכויות לאזרחיה הערבים?

"אני מאמין שקיים בה בסיס חוקי לשוויון מלא ויודע, כשר לשעבר במשרדים חשובים, שכדי לקדם שוויון עומדים לשימושך כלים חוקיים. יש קשיים מעשיים, קודם כל בגלל העבר: קשה מאוד להגיע לשוויון של תשתיות בין קיבוץ שנבנה ב-1950 לבין כפר ערבי שנבנה 300 שנה לפני כן. בנוסף, כמובן שבמצב של מלחמה ומתח קשה לשמור על שוויון. כל עוד אנחנו שולטים בחיי הפלסטינים, אפילו אם נהיה השלטון הכי הומני בעולם, נשלם מחיר מבחינת הדמוקרטיה".

מה אתה חושב על חוק החרם?

"אני חושב שזאת שטות. חרם עצמו הוא כלי בעייתי מבחינה דמוקרטית אבל הוא לגיטימי. הבעיה היא שברגע שאתה מתחיל להעניש אנשים על אידאות, זה נעשה מסוכן. ומעל הכל, אני חושב שהחוק מנוגד לאינטרסים של המדינה עצמה. כי בסך הכל,המטרה בחוק היא להילחם נגד הדה-לגיטימציה של מדינת ישראל. אני מרצה ב-70 אוניברסיטאות בעולם במאבק נגד הדה-לגיטימציה הזאת, ואני יכול לומר שהחוק הזה רק מפריע למאבק שלי. אני מקווה שבג"ץ ימנע את קיומו".



תצלום: טס שפלן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו