בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחי, איפה אתה?

אלבום הסולו הראשון של אלינור פרידברגר נאמן מדי למוסיקה שיצרה עם אחיה בצמד "Fiery Furnaces", אבל מחזק את מעמדה בראש זמרות האינדי

תגובות

באתר האינטרנט של אלינור פרידברגר - אתר עני ולא מתוחזק שאינו הולם את אחת הזמרות הכי טובות בחצי הכדור הצפוני - אפשר לראות תמונה של פתק מקומט שפרידברגר קיבלה לפני כמה שבועות בזמן שהיתה על הבמה במועדון בטורונטו, שם קידמה את אלבום הסולו הראשון שלה, "Last Summer". את הפתק שלח אליה אחד ממנהלי המועדון, שכתב לה "את יכולה לנגן עוד רבע שעה מעבר למתוכנן אם את רוצה".

יכול להיות שהלהקה הבאה פשוט איחרה להופיע - זה היה ערב רב משתתפים - והמנהל רצה בסך הכל שפרידברגר תסתום את החור שנוצר, אבל אני מעדיף לחשוב שזאת היתה הפעם הראשונה שהוא נתקל בזמרת הנפלאה ובבלון הבלתי נראה שהצטייר מעל ראשו נכתב "ואו! היא מדהימה. הלהקה הבאה הגיעה בזמן אבל היא תצטרך לחכות בסבלנות. אני לא רוצה שהאשה הזאת תרד מהבמה".

פרידברגר מוכרת (למעט מדי אנשים) כסולנית של הצמד "Fiery Furnaces", שבו היא חברה ביחד עם אחיה, מתיו פרידברגר. "הכבשנים הבוערים" עשו את צעדיהם הראשונים בתחילת העשור הקודם, בד בבד עם הפריחה של להקות הרוק הניו-יורקיות החדשות. אבל בשעה שלהקות אחרות יצרו סביבן הייפ תקשורתי, "Fiery Furnaces" חמקה איכשהו מתחת לרדאר של חובבי הרוק האלטרנטיווי. הסיבה לא היתה מחסור בכישרון. אם כבר, היא היתה עודף כישרון.

לאחים פרידברגר התרוצצו כל כך הרבה רעיונות בראש, שהם לא תמיד ידעו מה לעשות אתם מבחינה אמנותית, ובוודאי שלא השכילו למנף אותם לטובת בניית הקריירה שלהם. הם נשמעו כמעין גרסה מוסיקלית עכשווית של פראני וזואי גלאס, גיבורי ספרו של סאלינג'ר: אח ואחות בעלי אינטליגנציה עילית, שמקיימים ביניהם דיאלוג מבריק אך פרטי מאוד, שאינו מתיישר לפי צורת החשיבה והפעולה של העולם החיצוני.

"פיירי פרנסז" דיברו למעט מדי אנשים בגלל הממד האקסצנטרי במוסיקה שלהם. שום דבר רדיקלי, ובכל זאת: מי שאוהב את הפופ שלו נקי מהתחכמויות התקשה לעכל שעשועים כמו הרצת ערוצי הקלטה לאחור (שיצרה את מה שאפשר לכנות "אפקט טווין פיקס"), שבירת מקצבים תכופה, טקסטים על בתי קזינו בבורניאו ושימוש לא מבוטל בקולה של סבתא פרידברגר. לעומת זאת, מי שצלח את גילויי הביזאר המקומיים האלה גילה מהר מאוד שמאחוריהם מסתתרים כישרון אדיר, תנופת דמיון נפלאה וגם יכולת לארגן את הצפת האינפורמציה הוורבלית-מוסיקלית בתוך מסגרת הגיונית יחסית.

העיקרון המארגן של "פיירי פרנסז", הדבק שהחזיק את הפאזל של הצמד, היה נוכחותה וקולה של אלינור פרידברגר. בזכות ההגשה הכובשת, הסוחפת והחושנית שלה, שני האחים יכלו לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה; להשתעשע עם כל מיני סטיות מוסיקליות אבל להימנע מגלישה במדרון אקסצנטרי חלקלק. וככל שהעשור התקדם הסטיות פחתו ממילא והשירים של הכבשנים הבוערים לבשו צורה יציבה ופופית. האלבום האחרון של הצמד, שיצא לפני שנתיים, היה חף מכל התחכמות, ועם זאת שמר על האופי המיוחד, על תנופת הדמיון ועל רמה מוסיקלית גבוהה מאוד.

"פייר פרנסז" לא הולכת לשום מקום, אבל עכשיו הגיע תורה של אלינור פרידברגר לצאת לרגע מהסימביוזה עם אחיה ולהוציא את אלבום הסולו הראשון שלה. ברגע הראשון קצת מאכזב להיווכח ששום הפתעה לא מסתתרת באלבום הזה. פרידברגר לא המציאה את עצמה מחדש, והיא גם לא מגלה על עצמה דברים שלא סופרו באלבומים של "פיירי פרנסז".

"Last Summer" ("רציתי שם קצר לאלבום מפני שהשם שלי כל כך ארוך", היא הסבירה בראיון רדיו מהחודש שעבר) הוא המשך הגיוני, אולי הגיוני מדי, של הדרך היצירתית של "פיירי פרנסז". אם בתחילת הדרך פרידברגר ואחיה עשו פופ אקסצנטרי, ואחר כך הפכו אותו ליותר ויותר ישיר, אלבום הסולו של אלינור הוא פופ ישיר לחלוטין. "רציתי שזה יהיה כמה שיותר... פשוט, בהיעדרה של מלה טובה יותר", היא הסבירה באותו ראיון.

השירים החדשים שלה הם באמת "פשוטים... בהיעדרה של מלה טובה יותר", כלומר יש בהם (או לפחות ברובם) מידה של עומק ותנופה ויופי שממקמת את השירים בשוליים היצירתיים של הפשוט. שורת הפתיחה של האלבום היא "אתה יודע שאני מנסה לחשוב בזמן שאני קופצת מהגשר", והשירים הבאים מאשרים שפרידברגר לא איבדה את הדינמיות הנהדרת שלה, את הקשיחות המתוקה ואת היכולת לספר סיפור. רק שהפעם הסיפור לא עובר דרך הפילטר של הדינמיקה בין שני האחים, אלא מוגש למאזין כמו שהוא, ללא התיבול המוסיקלי המורכב של הכבשנים הבוערים.

זה לא אלבום מצוין. הוא קצת קטן מדי ומבוית מדי, ויש בו שלושה-ארבעה שירים בינוניים. אבל יש בו גם שישה-שבעה שירים יפים מאוד, שהופכים את "הקיץ שעבר" לאלבום טוב של זמרת מעולה, שזה לא פחות טוב מאלבום מצוין של זמרת פחות מעולה. לפני כמה שבועות, ברשימה נלהבת על האלבום החדש והנהדר של tUne yArDs (הזמרת מריל גרבוס), כתבתי שאם פרידברגר רוצה להתעלות על האלבום הזה ולשמר את מעמדה כזמרת האינדי הכי טובה באמריקה (לטעמי האישי), האלבום החדש שלה יצטרך להיות אדיר. הוא לא אדיר. אפילו לא קרוב לזה. ובכל זאת אני מתקשה להדיח אותה מהפסגה.

אלינור פרידברגר - "Last Summer". Merge



אלינור פרידברגר. עודף כישרון?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו