ארץ משכלת, אבל חן המקום על יושביו

פרשות "תזריע-מצורע"

בנימין לאו
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בנימין לאו

שתי הפרשות המתחברות השבוע בקריאת התורה, "תזריע-מצורע", עוסקות בין השאר ביחס לחולי הצרעת, כחלק מענייני טומאה וטוהרה. נגעים אלו מוכרים היטב בכל תולדות האנושות, ועד לעת האחרונה נחשבו חשוכי מרפא ומידבקים. התורה מחשיבה מאוד את הבדיקות שעורכים לאדם המנוגע, ומלמדת איך נמנעים מלבודד אדם מחוץ למחנה שלא לצורך. המצורע שנחתם דינו, "בדד ישב, מחוץ למחנה מושבו". אין ברירה: כדי להגן על החברה כולה הוא מוצא אל מחוצה לה. אם כבר הוצא אדם מחוץ למחנה הוא משול למת.

במהלך הדורות התפצל היחס למצורעים בין דחייה מוחלטת לבין רחמנות וחיפוש אחר אפשרות של הגנה ושמירה. כבר התלמוד מספר על שתי המגמות הללו (מסכת כתובות דף עז ע"ב): "רבי זירא לא הוה יתיב בזיקיה (=לא היה יושב בסביבתו של בעל ראתן, סוג של צרעת). רבי אלעזר לא עייל באהליה (=לא היה נכנס לביתו/אוהלו). רבי אמי ורבי אסי לא הוו אכלי מביעי דההיא מבואה (= לא היו אוכלים מביצים שהוטלו במבואת המצורע). רבי יהושע בן לוי מיכרך בהו ועסיק בתורה (= נכנס ונכרך עם המצורעים ועסק אתם בתורה). אמר: 'אילת אהבים ויעלת חן' - אם חן מעלה על לומדיה, אגוני לא מגנא? (איננה מגינה?)".

כל החכמים הראשונים נוהגים באופן טבעי והגיוני. מחלה מידבקת צריכה בידוד. כל אחד שומר על עצמו בדרך אחרת. רק האחרון שבהם (שמבחינה כרונולוגית קודם לכולם) נוהג אחרת. רבי יהושע בן לוי יושב "כרוך" עם המצורעים ועוסק עמם בתורה. חסינותו באה מפרשנות נהדרת של פסוק מספר משלי (פרק ה). התורה משולה לאהובה, "איילת אהבים ויעלת חן". אומר רבי יהושע בן לוי: כשיש אהבה, הצרעת לא יכולה לפגוע. התורה חייבת לשמש תרופה המגינה מהדבקה. גישתו של רבי יהושע בן לוי לא התפשטה ברבים. בדרך כלל נבנו למצורעים מקומות יישוב בודדים ומרוחקים כדי להגן על החברה מפניהם (רק לאחרונה תואר הדבר בספרה של ויקטוריה היסלופ, "האי של סופיה").

אך יש משהו בדברי רבי יהושע שנותן כיוון אחר ליחסנו אל המצורע. הוא מבין שהתורה מסוגלת להגן כי היא דומה לאשה אהובה. משמע, האהבה מדלגת על משוכת המחלה. בדיוק כך פסק רש"י, מגדולי הפרשנים והפוסקים באשכנז במאה ה-11. זוג הגיע לבית דינו והאיש ביקש לגרש את אשתו בגלל מחלת צרעת שפשתה בה, ואילו האשה טענה שכל הנגעים הללו פשטו בעורה לאחר שהבעל בייש אותה בגרשו אותה מן הבית. רש"י מאמץ את עמדת האשה, ובין שאר דבריו אומר את הדברים הבאים: "והראה עצמו שאינו מזרעו של אברהם אבינו, שדרכו לרחם על הבריות... שאילו נתן לב לקרבה כאשר נתן לב לרחקה, היה נמשך חינה עליו. שכך אמרו רבותינו: חן מקום על יושביו, ואפילו הוא מקולל, המים רעים והארץ משכלת, וכן חן אשה על בעלה, ואשרהו אם זכה לזכות בה ולקנות בה חיי העולם הבא, שאף בכופרי הקב"ה ראינו הרבה שאין מרחקין נשותיהן... וזה הקשיח בבית אבינו שבשמים, כאשר העיד בינו ובין אשת נעוריו משפט ודין, עליו לנהוג בה כמנהג בנות ישראל. ואם אינו מקרבה ברחמים ובכבוד, יגרשנה ויתן לה כל כתובתה".

רש"י מנסה ללמד את האיש מה היא אהבה ומה היא דרך יהודית שאמורה לרחם על כל הבריות. "אילו נתן לב לקרבה היה נמשך חינה" - המומים שבאשה היו נעלמים מעיניו אם רק היה מתבונן מלב אל לב. רש"י משווה את חן האשה על בעלה לחן המקום על יושביו. מקור הביטוי "חן המקום על יושביו" הוא בתלמוד (מסכת סוטה מז ע"א). חכמים עוסקים שם בדיון על הסיפור של העיר יריחו שהיו בה מים מזוהמים והנביא אלישע הגיע לתקן את הדבר (מלכים ב פרק ב). כשמציגים אנשי העיר את הבעיה לפניו הם אומרים לו כך: "ויאמרו אנשי העיר אל אלישע, הנה נא מושב העיר טוב כאשר אדני ראה, והמים רעים והארץ משכלת". התלמוד מתקשה להבין: אם המים רעים והארץ משכלת, מדוע אתם אומרים שמושב העיר טוב?

תשובת התלמוד היא שחן המקום על יושביו. מי שקשור למקום באהבה אינו רואה את הקמטים. השבוע נציין את יום הזכרון לחיילי צה"ל שיבשר את בואו של יום העצמאות. הארץ משכלת ובכל זאת "חן הארץ על יושביה". כשאוהבים מסוגלים להתגבר על הרבה מומים: "כולך יפה רעייתי ומום אין בך". אין זה אומר שלא מטפלים במחלות, בזיהומים, בדלקות. הכל צריך טיפול, הכל צריך תיקון אך באהבה. במלים של דן אלמגור נאמר זאת כך ("לפתח הר געש"): "כשאתה קורא בעיתונים, על התפרצות הר געש בסיציליה, על קבורתם של שני כפרים שלמים / בניקרגואה בצ'ילה או בהודו / כשאתה קורא בעיתונים, אתה שואל את עצמך מדוע, מדוע זה שבים האיכרים / דווקא למדרונות אשר בגדו ... גם הם יכלו אולי לזוז משם, ולחפש מקום יותר בטוח / שבו יוכלו סוף סוף לחיות בשקט, אחת ולתמיד / אך הם דבקים למדרונות ההר, ומחכים אולי, אולי מחר / ומקווים ליום שכבר יבוא, שבו ההר ישקוט מזעפו / ואז על הבזלת השחורה, איך אז יוריק הדשא ויפרח / אחת ולתמיד".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ