בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עבר רחוק בעבודת יד

יריד "חוצות היוצר" בירושלים יכול להיחשב כמחווה לצ'רלס רוברט אשבי, איש האסכולה הבריטית של האמנויות והאומנויות

תגובות

פחות משנה לאחר שנכבשה ירושלים על ידי הגנרל אלנבי, ב-1918, הזמין מושל ירושלים את האמן והארכיטקט הבריטי, צ'רלס רוברט אשבי, כדי להיוועץ בו בתכנונה של העיר. אשבי היה איש האסכולה של האמנויות והאומנויות (Arts and Crafts), ובתכנון העיר היו מרכיבים רבים ברוח התנועה: במצודת העיר (מגדל דוד) הציע להקים בית ספר מרכזי לאמנויות, ומדרום לשער יפו, במורד הפונה אל גיא בן הינום, הציע להקים שוק אומנים ואמנים חדשני.

אשבי ביקש לשקם את אמנויות הארץ ולחדש את ימי אומניה כקדם. את זקני חברון קיבץ כדי לקומם את אומנות ניפוח הזכוכית העתיקה בעיר, ובעזרת המופתי של ירושלים גייס כספים כדי להביא לארץ בעלי מלאכה ארמניים שיחדשו את אומנות העיטור של אריחי הקרמיקה וישפצו את כיפת הסלע. את סתתי האבן, אשר נותרו מובטלים בשנות המלחמה הממושכות, גייס לעבודה בביתו החדש של הנציב העליון, ואת שוק הכותנה הממלוכי ברובע המוסלמי תיכנן לשקם כשוק כותנה ובו נולי טווייה שיירכשו במיוחד.

בתערוכות האמנות ראה אשבי את פסגת עבודתו בירושלים. בתערוכה הראשונה יוחד מקום לתכנון ערים והוצגו בו תוכניות לשכונות העיר. חלק נפרד בה הוקדש לאמני בצלאל. בתערוכה מאוחרת יותר, מקיפה ומעניינת במיוחד, הוצגו אמנויות פלשתינה באמצעות מוצגים רבים, שונים ומשונים, שאסף אשבי במסע ממושך ברחבי בארץ, ובהם כלי בית מסורתיים וכלי עבודה חקלאיים.

בימים אלו ממש, באוגוסט 2007, נערך בירושלים "יריד חוצות היוצר", אשר נראה כמחווה לצ'רלס רוברט אשבי, מבלי להזכיר את שמו. היריד נותר במקום שהתקיים בעבר: שתי שדרות צנועות של סדנאות לבעלי מלאכה ואמנים, היוצרות חיבור עדין בין העיר העתיקה ממזרח ובין העיר שבמערב, ועומדות בניגוד בולט לפרויקט ממילא הראוותני שבסמוך. לצד תצוגת האמנויות המקומיות, הישראליות - ובהן הדוכן המרשים של בוגרי "בצלאל" על מחלקותיו השונות - העומדות עד היום בלבו של היריד השנתי, ולצד דוכנים המציעים מוצרי אמנות מרחבי העולם, ניצב היום דוכן רחב ידיים המכונה "יריד המזרח". בפתחו של הדוכן נתלתה כרזה מרגשת משנות השלושים, "Visit Palestine", המזכירה מיד את ימיו של אשבי וחבריו. בדוכן, המעוצב כמאהל מסביר פנים, נמכרת תוצרת משוקי העיר העתיקה וכן כדורי זכוכית צבעוניים, פעמונים, דגיגים ועוד, מבית היוצר של מנפחי הזכוכית המסורתיים בחברון. המוכר בדוכן מציג בגאווה את תנור הלבנים המוארך, דגם שנות האלפיים של תנור עתיק אשר שימש את אומני העיר במלאכתם המסורתית.

העיר העתיקה נמצאת ממש מעבר לפינה, אך אמנות ערביי הארץ משמשת גם כאן חוליה מקשרת בין תוצרת הארץ העכשווית לדוכנים נוצצים אך זרים. אמנות העיר העתיקה נתפשת כמעין קפיצה קטנה לחו"ל קרוב ומקומי. כמעט תשעים שנה אחרי שבא אשבי לירושלים ממשיכות האמנויות המסורתיות, שחלקן יובאו על ידי אשבי מחו"ל, לסמל את תמצית תוצרת הארץ, חיבור ישיר בין ההווה ובין ארץ התנ"ך הנכספת. אך זו אמנות שאינה כפופה לתנאי האמנות המודרנית: היא אינה חייבת להתפתח ולהשתנות משנה לשנה, כמו האמנות הישראלית העכשווית (אף שגם בה ניכרות ההמשכיות והשמרנות). "אמנות המזרח" היא אמנות משומרת, שעודנה כיום כפי שהיתה לפני מאה שנה, מוגדרת היטב ומתוחמת, הן במרחב והן בזמן. לקהל הישראלי, שבא ליריד לקניות, התרבות הפלשתינית ה"אותנטית" היא חלק מהנוסטלגיה המקומית, ועל כן זו אמנות על-זמנית ועל-מקומית. אמנויות פלשתינה, שיובאו בחלקן על ידי הבריטים, הן הסמל החדש לעבר רחוק שמתקיים גם כיום הרחק מן העין, הרחק מן הלב, ועם זאת הוא "שלנו".



צ'רלס רוברט אשבי


יריד חוצות היוצר בירושלים. אמנויות פלשתינה ביבוא בריטי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו